תגלית נדירה: נחשפו שרידים מפוארים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה

שרידים מפוארים ונדירים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה התגלו בחפירה של רשות העתיקות בטיילת הירושלמית המפורסמת. הארכאולוגים: "כותרות העמודים המזוהות עם הבנייה המלכותית של ימי הבית הראשון, הן היפות והמרשימות ביותר שנחשפו עד היום"

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 03/09/20 11:17 יד באלול התשפ

תגלית נדירה: נחשפו שרידים מפוארים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה
מנהל החפירה יעקב ביליג עם הכותרת, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

האם נחשף 'ארמון הנציב' מתקופת בית ראשון? אוסף נדיר, מרשים ומיוחד ביותר של כמה עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, אשר שולבו במבנה מפואר, התגלה בחפירות רשות העתיקות לקראת הקמת מרכז מבקרים בטיילת ארמון הנציב, במקום שבו שכן בעבר ביתו של הצייר שאול שץ.

הממצאים נחשפו היום (ה') לציבור באירוע חגיגי בעיר דוד שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים, במעמד שר התרבות חילי טרופר, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, ומנכ"ל עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), דוד בארי.

פריטי אבן אלו עשויים מאבן גיר רכה, הם מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר  'פרוטו-איאולי' - ממאפייני הבנייה המובהקים המלכותיים של ימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה. חשיבותו של מוטיב אומנותי זה כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור אותו כעיטור שמקשט את מטבע חמשת השקלים של מדינת ישראל. האוסף שנחשף כולל, בין היתר, שלוש כותרות-אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים – שבהם שולבו מעקות. אלה, 
הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת (מיני-כותרות) – כותרות בגודל זעיר בסגנון  הפרוטו-איאולי.

לדברי יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בתגלית מרגשת ביותר. זו הפעם הראשונה שמתגלים דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו-איאוליות מהסוג שנמצא עד כה בממלכות יהודה וישראל, שם הן שולבו מעל שערי ארמונות המלכים. רמת הביצוע בעבודה על הכותרות הנוכחיות היא הטובה ביותר שנראתה עד היום, ורמת השתמרותם של הפריטים נדירה". 

"בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת, אך אין ספק שזוהי אחת התעלומות באתר המיוחד הזה ונשתדל להציע לה פתרון", מוסיף ביליג. בשונה מהכותרות, שהתגלו במצב השתמרות מעולה, שאר המבנה נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ופורקו לטובת שימוש משני בפריטים היקרים.

חפירת הכותרת השנייה

חפירת הכותרת השנייהצילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות



חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימיו של המלך יאשיהו, מעידה, להערכתו של ביליג, על השתקמותה של ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפנה"ס, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה.

"התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שחשפה רשות העתיקות לאחרונה במורדות ארנונה,  מעידים על תחייה חדשה בעיר ו"יציאה מהחומות" של ימי הבית הראשון לאחר המצור האשורי. אנחנו מגלים וילות, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר ויש בכך כדי להעיד על ההקלה שחשו תושבי העיר לאחר שהוסר המצור". מציין ביליג.

שר התרבות והספורט, חילי טרופר, אמר: "אני שמח ונרגש עם חשיפת השרידים מתקופת מלכי יהודה. חשיפת שרידי המבנה משקפת את השורשים המפוארים של העם היהודי ואת העבר העשיר שלנו כאן בעיר הבירה ירושלים. אני רואה חשיבות גדולה בעבודתה של רשות העתיקות ובעבודתה של עיר דוד בגילויים שלהם לאורך השנים, אשר חושפים חלקים מתוך העבר היהודי המפואר. זו הזדמנות להודות לעמותת אל עיר דוד (אלע"ד) שמימנה את החפירה החשובה". 

צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

הממצאים יוצגו לציבור בתצוגה בעיר דוד במהלך הימים הקרובים והסבר עליהם יינתן באופן מקוון בכנס "מחקרי עיר דוד" של מכון מגלי"ם שיתקיים ביום שלישי הקרוב  באתר האינטרנט של עיר דוד.  החפירות נערכו במימון משרד התיירות, עיריית ירושלים ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד). החפירות נערכו במימון משרד התיירות, עיריית ירושלים ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד).

 

צילום: איור: שלום קוולר, ארכיון עיר דוד

מיני כותרות שעמדו בראש העמודונים של מעקה חלון הוילה

מיני כותרות שעמדו בראש העמודונים של מעקה חלון הוילהצילום: שי הלוי, רשות העתיקות

רגעי חשיפת הכותרת

רגעי חשיפת הכותרתצילום: שי הלוי, רשות העתיקות