בית הדין הרבני התיר לפרסם את שמו של "הגביר המעגן"

בית הדין הרבני התיר לפרסום לפני זמן קצר את שמו על האב מפרשת "הגביר המעגן" – יעקב הופמן.
בפסק הדין נכתב: "פרשת עיגונה של הגברת דבורה הופמן היא אחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר איתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים. בפסק דין מיום ד' באדר תשע"ו קבע בית הדין מר יעקב הופמן הוא מעגנה האמיתי של כלתו הגברת דבורה הופמן וכי הוא העומד מאחורי סרבנותו האכזרית וחסרת הפשר של בנו לקיים את פסק הדין אשר חייב לשחררה בגט". 

צילום: עיתון משפחה

הופמן הגיש ערעור על פסק הדין, אך בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור תוך חיובו בהוצאות משפט, לרבות הוצאות משפט גבוהות מאוד לאוצר המדינה. עוד נכתב בפסק הדין: "נציין כי במקביל, נוכח ממצאי פסק דינו של בית הדין, החליט היועץ המשפטי לממשלה בחודש יוני 2016 להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד מר יעקב הופמן בחשד לשידול בנו להפרת הוראה חוקית למתן גט לאשתו". 

פרקליטה של מסורבת הגט, עו"ד פרופסור אביעד הכהן, אמר בתגובה להחלטה: "פרסום שמו של האב המעגן ובנו הם צעד מתבקש. לא ייתכן שאנשים שאחראים לעיגון האישה 15 שנה מפטירים כדאשתקד וממשיכים לחיות את חייהם כאילו לא אירע דבר. הגיע הזמן ששמם יונצח לדראון עולם עד שישחררו את האישה ממאסר העיגון שהיא נתונה בו בגללם".

בפסק דין כתב השופט עמית:  "המקרה שבפנינו מעסיק את בתי הדין הרבניים ואת בית משפט זה. כשלעצמי, התרשמתי כי כל הסאגה שבפנינו לא הייתה באה לעולם אילו מלכתחילה הכריז העותר כי הוא עומד לרשות בית הדין וישתף פעולה בכל הנדרש על מנת לחלץ גט מבנו הסורר. במקום זאת, וכפי שניתן התרשם מפסקי הדין המקיפים והיסודיים של בתי הדין, בחר העותר התעמת שוב ושוב עם הדיינים, באופן שלא ניתן להגדרה אלא כעזות מצח וכניסיון להלך אימים על בית הדין. וכזאת לא ייעשה במקומותינו.  אין לי אלא להמליץ לעותר "להחליף דיסקט" ולילך בדרך אחרת".

עוד נכתב בהחלטת בית הדין: "לאורך כל ההליך  נאלץ בית הדין להתמודד עם ניסיון מתמשך ושיטתי של באי כוח של מר יעקב הופמן להסיט את ההליך השיפוטי ממסלולו הענייני. עמדנו על כך בהחלטות רבות. זאת ועוד. מר יעקב הופמן באמצעות צוות מורחב של פרקליטים ויחצני"ם מנהל גם 'הליך' בתקשורת. בקשות, תגובות והודעות 'מוגשות' באופן שוטף ל'עיתונאים' מטעמם ולמערכות אתרי אינטרנט. העתקים נשלחים, לעיתים, לתיק בית הדין". 

בהמשך נכתב כי "מזה למעלה מארבע שנים מלווה את ההליך המשפטי קמפיין תקשורתי אגרסיבי המסלף באופן מכוון, מגמתי ושיטתי עובדות יסוד בפרשיית עיגון חמורה זו. במסגרת קמפיין זה מתפרסמות מעת לעת בעיתונות הישראלית הכללית ובאתרי אינטרנט – בדגש על כאלה שקהל היעד שלהם דתי וחרדי – ידיעות מגמתיות כמו גם 'כתבות שער' שתכליתן, לכאורה, להכשיל את ההליך השיפוטי ולהשפיע על תוצאותיו. בהחלטה שניתנה במסגרת ההליך מצא בית הדין לנכון לבקש מהמחלקה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן אם יש מקום לקיומה של חקירה פלילית נוכח עבירות לכאורה על פי פרק ט' לחוק העונשין – פגיעה בסדרי השלטון והמשפט – ובכללן זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט".
בסיומו של פסק הדין כתב האב"ד הרב שלמה שטסמן: "לפנינו בקשת גב' דבורה הופמן להתרת פרסום זהותם של הנתבעים. לאחר עיון בתגובה לבקשה ושיקול דעת ובהתחשב בנסיבותיה החמורות של פרשת העגינות המתמשכת, נעתר בית הדין לבקשה. וכל המתיר עגונה אחת בזמן הזה כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה".

בסביבתו של האב ברכו על ההחלטה וציינו כי מאמציה של האישה לקבל גט "צריכים היו, וחייבים היום להיות מופנים כלפי הגורם היחיד שיכול לתת את הגט" - קרי הבעל. לעצם פרסום שמו, הוסיפו מקורביו כי לאחרונה, נאלץ לשלם קנס בסך כמיליון וחצי שקלים על האשמות של בית הדין שהוא מעורב בעיכוב הגט ואם "תמונתו של גורג' וושינגטון על גבי מאות אלפי שטרות לא הועילה כדי לשכנע את בנו ליתן גט, האם תמונתו של האב תועיל?".