הימים הם ימי הפינוי החמים לפני 15 בגוש קטיף. מישהי ניגשת אל מוריה תעסן מיכאלי שבאותה עת פינוי שימשה אחראית על בית הכנסת בנווה דקלים, ומציגה בפניה טבעת, אולי אף טבעת נישואין, ומספרת שמצאה את הטבעת בשירותי בית הכנסת.
תעסן מיכאלי סיפרה ל'חדשות כיפה': "לפני 15 שנה בימים האחרונים של נווה דקלים, היינו כל הבנות, השוהות הבלתי חוקיות, "האורחות" כמו שקראו לזה, בבית הכנסת. אני הייתי אחראית על בית הכנסת ועל התפקוד שם, אלה עם הווסטים הכתומים. מישהי הגיעה אלי עם טבעת שמצאה בשירותים. ניסיתי אחרי זה מאוד למצוא אותה אבל לא מצאתי ולא היה הרבה איך. מדי פעם עוד ניסיתי אבל עברו 15 שנה והנה היא עדיין אצלי. אשמח למצוא למי היא שייכת.
על כך שבימים אלה מציינים 15 שנה לפינוי, אמרה: "זה זמן להיזכר בהכל, להסתכל בשקיות שהבאתי משם, בזיכרונות שנשארו לי משם. לסגור פינות. הטבעת היא בהחלט חלק מזה".
צילום: צילום מסך
לאחר מספר שעות כתבה מוריה בפייסבוק כי מצאה את בעלת הטבעת: "מצאתי אותה. את בעלת הטבעת. בכלל אין לה פייסבוק וזה הגיע אליה בזכות אלפי השיתופים בוואצפ ודרך חברות. היא דווקא כן תושבת הגוש ואיבדה את זה כנראה באחד הכנסים שהיו בבית הכנסת בנווה דקלים.
"זהו, כל שאר הסיפור הוא שלה ואני לא רשאית לשתף בכולו אבל התרגשתי מאוד בשיחה. וגם היא. ושתינו לא האמנו שזה הסוף של הסיפור הזה. עוד מעגל נסגר בסיפור של גוש קטיף".