היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש לבג"ץ את תגובתו המקדמית לעתירות נגד החלטת הכנסת לקבוע כי לח"כ חיים כץ תהיה חסינות מפני הדין הפלילי, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ כץ חסינות היא בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות, כמו גם תוך אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת, מתן משקל בלתי ראוי לשיקולים בלתי רלוונטיים ואי-מתן משקל ראוי לשיקולים רלוונטיים.
בהקשר זה הדגיש היועמ״ש כי החלטת ועדת הכנסת לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן. מפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת עולה עיסוק נרחב בשאלה אם בכלל נעברה עבירה פלילית ע״י ח״כ כץ. שורת חברי כנסת השמיעו עמדה לפיה המעשים נשוא כתב האישום כלל אינם מקימים כל עבירה; כי חה"כ כץ לא פעל בניגוד עניינים; שלא יכולה לקום עבירה מקום שבו החוק מועיל לקבוצה גדולה; כי חה"כ כץ לא הציג מצג תרמיתי; שאי גילוי המידע אינו בגדר עבירה משום שלא חלה על ח"כ כץ חובת גילוי; שלא התגבש בעניינו של ח"כ כץ יסוד נפשי; ושלא היה מקום להגשת כתב האישום.
זאת, במקום נימוקים המתייחסים לעילת החסינות, שיבארו מדוע המעשים דנן באים בגדר מתחם הסיכון הטבעי של פעולת חבר הכנסת ויו״ר ועדה, מהו הסיכון הטבעי לעבודת חבר כנסת ויו״ר ועדה שהתממש במקרה דנן, מהי הנקודה בה הביאה פעילות חקיקה חוקית את חבר הכנסת לדבר עבירה כהתפתחות טבעית של פעילותו התקינה וכיוצ"ב.
התנועה לאיכות השלטון ברכה על עמדתו של מנדלבליט: "מקווים שבית המשפט הנכבד יאמץ את העתירה של התנועה ואת עמדת היועמ"ש במלואן. עבירות חמורות מתחום טוהר המידות וניגוד העניינים, שנעשו תוך שימוש במעמד חבר הכנסת, הן לא עבירות שהכנסת יכולה להכשיר בחסות רוב קואליציוני. אוי ואבוי לנו אם הכנסת תהפוך את עצמה לעיר מקלט בה יכולים להסתתר אלו המבקשים לחמוק מאימת החוק".