משלת ישראל אימצה בישיבתה הבוקר, מתווה אסטרטגי כולל, ראשון מסוגו, להבטחת קיום העם היהודי בתפוצות. את המתווה הגישה שרת התפוצות עומר ינקלביץ', ברוח מסקנות הוועדה הציבורית המיוחדת שהוקמה לבחינת עתיד העם היהודי.
הוועדה הציבורית מונתה לפני כשנה וחצי, לבחינת הפעילות הממשלתית בתחום יהודי התפוצות. מטרת הוועדה הינה לתכנן את אפיקי הקשר בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בעולם ולהתאים את החזון הציוני בנושא למציאות החדשה. בראשות הוועדה עמדו הגב' מקסין פרסברג, לשעבר מנכ"לית חברת אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, לצד הפרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטארט אפ ניישן ולשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.
הוועדה בחנה את הפעילות וההתפתחויות בתחום בשנים האחרונות, ולאחר ששמעה אנשי מקצוע ומומחי תוכן בנושא, קבעה, כי על המדינה להציג תכנית אסטרטגית כוללת להבטחת עתידו של העם היהודי, כאשר במוקד העשייה חיזוק הקשר עם הקהילות היהודיות מתוך גישה משתפת, השקעה בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, וחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל באפיקים שונים. כל זאת, בשיתוף פעולה מלא עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, הסוכנות היהודית, המוסדות הלאומיים, פילנטרופיה והקהילות היהודיות.
בהמשך לדו"ח ובהכוונת שרת התפוצות, גיבשו גורמי המקצוע במשרד התפוצות מתווה עקרונות אסטרטגי נרחב ופורץ דרך, הכולל תחומי פעילות בהבטחת עתיד העם היהודי בתפוצות, ומביא לידי ביטוי את המלצות הוועדה לצד רעיונות יצירתיים רבים, כולל חשיבה מערכתית המתכללת את פעילויות כל הגורמים העוסקים בתפוצות, יצירת פלטפורמות פעולה גלובליות, ותמיכת משאבים הולמת.
ברוח המלצות הוועדה, על העשייה הממשלתית להתמקד בששה תחומים: חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי, פעילות בישראל, תיקון עולם, חדשנות וטכנולוגיה, הערכה ומדידה וייעוד משותף (פירוט בסוף ההודעה לעיתונות).
השרה ינקלביץ': "אנו נמצאים ברגע הכרעה היסטורי בכל הנוגע ליחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות. אנחנו עוברים בתכנית הזו מפעולות טקטיות לאסטרטגיה יהודית עולמית. אני מודה לרה"מ בנימין נתניהו, לרה"מ החליפי בני גנץ ולשרי הממשלה על אישור ההחלטה ההיסטורית. בישיבת הממשלה הייתה הסכמה כללית להשקיע בנושא. ממשלת ישראל הכריזה היום כי אנו לא רק 7 מיליון יהודים שחיים בישראל, אלא אנחנו עם אחד גדול של 15 מיליון יהודים בכל רחבי העולם. החלטת הממשלה היא קבלת אחריות לעם היהודי, כפי שמתחייב ממגילת העצמאות ועד חוק הלאום. המתווה שאושר מאפשר בניית תכנית אסטרטגית יציבה לטווח ארוך שאינה תלויה בממשלה זו אחרת".
לדבריה, "מגיפת הקורונה חידדה את שאלת המחויבות של מדינת ישראל ליהדות התפוצות: האם מדינת ישראל מקבלת על עצמה באופן ברור את המחויבות לעתיד העם היהודי ושמירה על קיומו. יישום מסקנות ועדת פסברג-קנדל יאפשר ליצור פרויקטים אסטרטגיים וגלובליים, שישפיעו על עתיד העם היהודי למשך שנים קדימה".
פרופ' קנדל: "בכדי לשנות כיוון ישנו צורך מידי במהלך אסטרטגי ארוך טווח מגובה במשאבים מצד ממשלת ישראל תוך שיתוף פעולה עם כל הקהילות בעולם. רק כך יש סיכוי לעצור את קריסת קהילות רבות תוך דור אחד ואת ניתוק מספר רב של צעירים מהעם"
פסברג: "לו היו חלקים נרחבים של העם היהודי בסכנה פיזית – מדינת ישראל לא הייתה שואלת למה להגן עליהם דווקא עכשיו. כיום עתידים חלקים נרחבים של יהודי העולם להתנתק לנצח מהעם. האם נשאל למה עכשיו?"
שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן העוסקת בחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית אמרה בתגובה להחלטת הממשלה היום:"אחרי שנים של העלאת מודעות לצורך של ישראל להגדיר את תפקידה ביחס ליהודי התפוצות, אני שמחה לראות את החלטת הממשלה מהיום. זוהי פריצת דרך, אך מדובר על צעד ראשון בלבד.
"עד היום, מערכת היחסים בין הצדדים התנהלה לפי תפישות עולם בנות עשרות שנים, שאיבדו מזמן את הרלוונטיות שלהן. אנו מקווים כי החלטת הממשלה תהווה קו פרשת מים לשינוי הפרדיגמה ותחילתו של עידן חדש בין ישראל לקהילות בתפוצות, ובראשן הקהילה היהודית בארצות הברית. תפקידה של מדינת ישראל ומשמעותה לעם היהודי היא שותפות מוסרית ואסטרטגית ועלינו לפעול יחד באיחוד כוחות. אנו מברכים את שרת התפוצות ינקלביץ' על מהלך חשוב זה, אולם, להצהרות יש חשיבות כאשר הן מהוות יריית פתיחה לתכנית עבודה. מעתה, רק המעשים יקבעו. על רקע משבר הקורונה המתמשך, לממשלת ישראל יש עתה הזדמנות להוכיח שמדינת הלאום של העם היהודי תפעל למען העם היהודי."