"יש לשלב מרכיבים מן המשפט העברי במשפט הישראלי, תוך הבאה בחשבון של העובדה שישראל היא חלק ממשפחת העמים וחוקיה. מתוך הידברות, תוכל הרבנות הראשית לקבוע בתחומים רבים שניתן לפנות לבתי המשפט משום "תקנת הקהל"" - כך טען שר הדתות, הרב יעקב מרגי, בכנס ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין שהתקיים בסוף השבוע שעבר.
לדברי שר הדתות, "במציאות כיום, מעמד בתי הדין מוחלש ונלקחות מהן שלב אחרי שלב רוב הסמכויות, ובתי המשפט אינם שופטים לפי חוקי התורה אלא רק משתמשים מדי פעם במונח 'המשפט העברי'". הוא הוסיף וטען בדבריו כי מבחינה הלכתית, יש לבתי המשפט מעמד הלכתי מהטעם של "דינא דמלכותא דינא", אך העדיפות הראשונה מבחינה דתית הינה פנייה לבתי דין רבניים.
"יש להקים יותר בתי דין רבניים שיעסקו בדיני ממונות, כפי שכבר קיימים ביוזמות פרטיות שונות, בעיקר בציבור החרדי", הוסיף השר מרגי, שטען כי "אם היינו מנתקים את הפוליטיקה, הייתה המדינה נותנת יותר סמכויות בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים". לדבריו, על אף שמתמנים שופטים דתיים לבתי המשפט בישראל, הם אינם מצליחים להשפיע על תרבות הפסיקה. "אצל השופטים המובילים אני מוצא רצון עז להתנתק ככל האפשר מכל סממן יהודי", ציין.
סקטור מסוים מכתיב סדר יום לרבנות הראשית
הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, השתתף אף הוא בכנס והביע תמיכה בעיקרון המשלב את הדין העברי בדיני הממונות בישראל. הרב מצגר קרא בדבריו להקים ועדה משותפת למשרד המשפטים, בתי המשפט והרבנות הראשית, שתרקום שיתוף פעולה מצד כל הנוגעים בדבר. הוא טען בנוסף כי "אם בתי המשפט בישראל יכניסו אלמנטים מן המסורת היהודית לפחות לפסיקה בין אדם לחברו, יהיה בכך סיכוי לשינוי".
ד"ר יצחק ברנד (אוניברסיטת בר אילן) הזהיר בכנס כי הרבנות הראשית מאבדת יותר ויותר את מעמדה הממלכתי, כאשר היא נכנעת ללחצים של קבוצות מסוימות - ברמזו על הציבור החרדי. לטענת ד"ר ברנד, התנהלות הרבנות ביחס לביטול גיוריו של הרב חיים דרוקמן או ביחס לנסיגתה מהיתר המכירה בשמיטה, מוכיחים כי "סקטור מסוים מכתיב כאן סדר יום", לדבריו.
הוא ציין כי בשל המתח הקיים בימינו בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט, ישנו מהלך של ביטול גירושין למפרע ואף הפיכת ילדים לממזרים. עם זאת, קבע כי האשמה רובצת גם על "בית המשפט העליון ובתי משפט אחרים, אשר תורמים את תרומתם כאשר לפעמים הם מנהלים מלחמה סקטוריאלית נגד בתי הדין הרבניים".