בעקבות התבטאויות שונות של רבנים בשירות המדינה בשנים האחרונות יוזמת שרת המשפטים ציפי לבני הצעת חוק שתאפשר הדחת רבני ערים שיפעלו באופן פוגעני, זאת לאחר שבדקה את החוק המעגן עבירות משמעת של רבנים "חוק שירותי הדת היהודיים", וגילתה שאין לה סמכות לפעול בנושא.
במסגרת החוק הקיים כמעט בלתי אפשרי לנקוט הליכים משמעתיים נגד רבנים, קיים קושי באיסוף ראיות ובביסוס הליכים בתחום עבירות משמעת, בין היתר בשל היעדר גוף חוקר אשר יוסמך לפעילות כזו. כמו כן בית הדין למשמעת מורכב כולו מאנשים מתוך המערכת כך שגורמים מבחוץ, כגון משרד המשפטים או היועץ המשפטי לממשלה נתקלים בקשיים לאכוף את הדין המשמעתי.
על פי תזכיר החוק, שפורסם לראשונה אמש בynet, וצפוי לגרור התנגדות עזה מצב בכירי הרבנים ואישי הציבור בציונות הדתית והמגזר החרדי, מגדיר החוק, שיקרא 'דין משמעתי לרבנים', מחדש את הדין המשמעתי החל על רבני ערים, ומסדיר את ההליך המשמעתי. כך גם יוגדרו גורמים המוסמכים לקבלת החלטות על פתיחה בחקירה, הגשת תובענה, הכרעת דין וערעור.
בנוסף קובע החוק כי יוקם בית דין למשמעת של רבני ערים בו ימונה יו"ר - שופט שתמנה שרת המשפטים, דיין שמינויו יקבע בידי נשיא בית הדין הרבני ושרת המשפטים וכן רב עיר שתמנה מועצת הרבנות הראשית. זאת לעומת המצב כיום בו בית הדין מורכב מדיין ושני רבני ערים, ועל פי תזכיר החוק לא פעל באופן משמעותי מעולם.
על פי החוק שמוצע, שר המשפטים, השר לשירותי דת או היועץ המשפטי לממשלה יוכלו להחליט האם לפתוח בחקירה כנגד רב החשוד כי ביצע עבירת משמעת. אם תמצא עילה, תוגד תובענה כנגד אותו רב בפני בית הדין. בית הדין החדש ידון ב"רב עיר שעשה בישראל או מחוצה לה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת - נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל; עבר עבירה שבנסיבות העניין יש בה משום קלון".
בנוסף קובע החוק הוראות להמשך כהונתם של רבני ערים נגדם מתנהלים הליכים פליליים ומשמעתיים. במצב בו מוגשת תובענה רשאי נשיא מועצת הרבנות להשעות את הרב ובאם רב הורשע, יקבע בית המשפט האם יש בעבירה קלון, ובמידה וכן הוא יורחק מתפקידו. כמו כן יקבעו עבירות משמעת נוספות כדוגמת מעורבות רב עיר פעילות מפלגתית.