רצח זה רצח

ש: מה להסביר לבני נוער שטוענים שמותר לזרוק בקבוק תבערה על בית ערבי?

ת: מי שהגיע לשפל המוסרי הזה, ואינו מבין שרצח זה רצח - ספק גדול אם אפשר להסביר לו משהו. אדרבה כל הסבר יזיק, כי הוא יתחיל להתפלפל. אלא יש לומר לו בנחישות ובתקיפות: לא תרצח!

ש: אבל הם טוענים שאנו בעת מלחמה, ובמלחמה מותר ומצוה להרוג אויב?

ת: במלחמה, מי שממונה על כך, אין זה אזרח, בין שהוא נער בין שהוא מבוגר ,אלא הצבא. וכמובן, הצבא שלנו לא יעשה דברים כאלה.

ש: אבל הם מזועזעים מכך שיש כבר 100 ימי טרור ו-25 הרוגים?

ת: בעתות כאלה צריך גבורה. עברנו דברים יותר קשים והחזקנו מעמד. עברנו מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים והחזקנו מעמד. עברנו מלחמת עולם הראשונה עם 17 מיליון הרוגים ומלחמת עולם השניה עם 56 מיליון הרוגים, מתוכם 6 מיליון יהודים, והחזקנו מעמד. אם אותם בני נוער הינם חלשי אופי, אפשר להבינם, אך שישבו בצד ונעזור להם באהבה בעזרת שירותי הרווחה.

ש: אבל יש להם גם אידיאולוגיה?

ת: נכון. יש ביניהם שני סוגים. א. יש שהם ילדותיים, כלומר חושבים שמבינים את הכל. ב. יש מהם אידיאליסטים, אבל יש כמה רבנים שמסיתים אותם, והם נופלים בפח.

ש: אז אותם הרבנים הם האשמים ולא הנוער?

ת: אכן. הם מסיתים להזיק לצה"ל, למדינה וגם להזיק להתישבות.

ש: אבל לאותו נוער יש הוכחות מן התורה?

ת: ידוע. כבר הרמב"ם כתב שאפשר להביא הוכחה מהתורה שיש להשתגע שנאמר: והיית משוגע. וכן הוכחה לנצרות שהרי נאמר: ד' אלהינו ד' אחד - הרי ששלושה הם אחד. התורה אומרת שאין לרצוח ערבים והתורה אומרת שיש למסור ענייני מלחמה לצבא.

ש: אבל האם השב"כ עצמו לא עבר את הגבול?

ת: אינינו יודעים. כשנדע כל הפרטים, נשפוט. מכל מקום יש לדעת מראש שכאשר השב"כ ניצב מול מי שעובר את גבול, אז גם הוא עובר גבול. אך בזה נשפוט כאשר נדע על הפרטים. על כל פנים, השב"כ אינו הנושא שלנו, אלא הנוער שעובר על רצח.

ראיין: הרב מרדכי ציון