רוני אורבך בלווית אביו: תהיו קצת יותר אורי אורבכים

טקס לוויתו של השר אורי אורבך שנפטר היום בבוקר (ב') לאחר מאבק במחלה קשה בגיל 54 מתקיים בדקות אלו. רוני אורבך, בנו של אורי אורבך, הספיד את אביו. “יש משפט שהדהד כל הזמן: 'וואו איך שאתה דומה לאבא'. זה לא חדש שלי אבל היום זה מקבל משמעות אחרת. בשביל הדמיון הפיזי לא עשיתי כלום בשביל זה אך זה מחייב אותי לראות כיצד אני דומה לך באמת. לעם ישראל יחסר איש צנוע באמת. בתור עיתונאי ופובלציסט צעיר פרצת דרך. הצלחת להיכנס לפוליטיקה לעשות כל כך הרבה ולהישאר כל הדרך ישר ונאמן ולשמור על ערכך. אם אפשר לבקש דבר אחד אבקש את זה: תהיו קצת יותר אורי אורבכים".

מיכל אורבך, רעייתו של אורי אורבך, הספידה את אורי: "כאשר שאלתי אותו כמה פעמים מה המסר לילדים אמר תהיו יהודים טובים העזתי לבקש מאורי ניסוי שיסכם אותו. אורי אמר 'הוליך אחריו רבים בדרכו השקטה'”.

"אורי לא היה מנהיג של כיכרות אלא של עשייה. אורי ראה בהומור זווית מבט על העולם ולא בדחנות ולכן הפריע לו שנתנו לו לדבר על הומור בחודש אדר. פעם אמר לו אחד המאבטחים 'כבוד השר' והוא אמר לו כבוד השר תקרא למשהו אחר. אחרי גל האהבה והתפילות העצום אנו מבינים שהוא יחסר לעוד עשרות אלפים במדינה", אמרה מיכל אורבך.

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין הספיד את חברו אורי אורבך. “אני כותב לך בעין דומעת ובלב שבור", אמר וסיפר כי לפני כשנתיים, כשחלה אורבך, הודיעו לו הרופאים שאורך החיים שלו הוא בין שלוש לחמש שנים, ואורבך ביקש שריבלין יספיד אותו. “אני מצטער אורי. עכשיו ברגע האמת אני לא מוצא את המילים. כמה אתה חסר לי ברגעים אלו", אמר ריבלין בדמעות.

"אני עומד פה ושואל איפה אורי שיגיע עם הבדיחה הטובה, עם הלשון החדה, עם החיוך שובה הלב. חדרת ללב של כולנו בחיוך ובענווה. איך נפרדים מאורי כזה שהיה בו עומק, תבונה, וקורטוב של ציניות?”, שאל ריבלין.

"היית המורה שלי. חברותך הייתה חברות אמת שלא הייתה תלויה בשום דבר. גם ברגעי הבדידות היית איתי תמיד, נכון לתת עצה טובה, לתמוך ולעודד", סיפר נשיא המדינה. “למרות מחלתך המשכת להגיע למשכן ולהתעקש להגיע".

"אני זוכר שחשבנו אז שתתגבר על המחלה, שתצחיק את מלאך המוות כל כך שהוא יוותר בסוף. אורי היו בך את היכולת לתקשר ולחבר ולהתחבר הייתה בך את היכולת הנדירה לאהוב גם את אלה שלא מיד אהבו את עמדותיך להאכיל את אלה שלא תמיד ידעו איך לאכול אותך".

"לפני שבועיים ביקשה ממני רעייתך להתפלל לשלומך בבית הכנסת רמב"ן. הוי כמה שהתפללתי. אתמול בלילה כשבאתי להיפרד ממך בבית החולים הבנתי שהנס שלו פיללנו לא יקרה", הוא סיפר בדמעות.

"תלמידי ומורי, ידעת לדבר לילדים בשפת המבוגרים ולמבוגרים בשפת הילדים. 'התפילות של הספרדים והאשכנזים עולות למעלה והשם מקבל כל תפילה מיד ולא שואל איפה אבא שלך נולד' כך כתבת באחד מספרי הילדים הבוגרים ביותר שלך, ביומים האחרונים התפללו בשבילך יהודים בכל נוסחים ועכשיו ריבונו של עולם מקבל אותך אליו. היה שלום אורי אתגעגע אליך מאד", סיכם ריבלין.

(צילום: רועי וולף)

ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה בהספדו לבני משפחתו של אורי אורבך ואמר "אני מבקש לומר לך מיכל ולכם בני המשפחה, כאבכם כאבנו, יגונכם יגוננו. אורי היה אדם כל כך אהוב, מוכשר, כובש לבבות שהקרין אור גדול על כל הסובבים אותו".

"הוא היה סופר, עיתונאי, איש רוח ואיש מעש, כשהתכונה האחרונה הסתתרה אך התגלתה לי בתפקידו האחרון. חסרונו יורגש מכל הטעמים הללו ליד שולחן הממשלה והוא יחסר לי ולכל אזרחי ישראל", אמר נתניהו.

"הייתי קורא לו השר השנון", נזכר נתניהו. “אבל חרף שנינותו לא הייתה בו טיפת רוע. לא הכרתי אדם אחד שלא אהב אותו".
הוא היה פורץ דרך בעבודתו בתקשורת, סימן את הדרך לרבים מבני הציונות הדתית שפסעו בעקבותיו אל תוך שדות התקשורת והפרו אותה בכשרונם. הוא ידע לדגדג במיקרופון ובעט ותקף בעדינות את אנשי השוליים שמקצינים את השיח הציבור מעבר למותר".

"הוא ידע לדבר בגובה העיניים לכל הגילאים וספרים התאימו לילדים ודבריו וטוריו למבוגרים. הוא הוכיח שמשרד ממשלתי קטן הוא אתגר ושדה פורה למי שמאמין בגדול. הוא באמת ובתמים האמין ב'אל תשליכני לעת זקנה' והתמסר כל כולו לרווחתם של הגמלאים. ביקש לקדם את איכות החיים ורווחתם של ניצולי השואה והעולים החדשים", הספיד אותו נתניהו.

"ברוב תקופת מחלתו הקפיד להגיע לישיבות הממשלה. הוא לא תמיד דיבר. היה מחכה לסוף הדיון ומבקש את רשות הדיבור. כשהשמיע את דעותיו דבריו היה עניינים ומדוייקים. הוא קיים את הכלל שאבי ז"ל יעץ לי, ושלאנשי ציבור קשה מאוד לקיים - או שתגיד דבר חדש או שתגיד דבר ישן בדרך חדשה. אורי אורבך קיים את הכלל הזה. לא שמעתי אותו אומר משהו שבלוני ואני לא חושב ששמעתי אותו אומר משהו לא מקורי. תמיד היה לו זיק של חידוש, של מחשבה שייחודית לו. אורי לא ייעלם כעת. דמותו חקוקה בליבנו ותישאר שם. מילותיו יוסיפו להדהד וליצור קשרים של סובלנות בתוכנו. תרומתו הציבורית תמשיך להאיר את עשייתנו".

השר נפתלי בנט ספד לחברו אורי אורבך וסיפר כי "אתמול בלילה, לאחר שנפרדתי ממך בפעם האחרונה, בִנְשיקה, קראתי את הספר שכתבת "מֶתָקֶן החלומות". וכך כתבת: "כאן מתקנים חלומות מכל הסוגים. תיקונים על המקום, שיפוץ כללי, השכרה והשאלה, של חלומות חדשים, ומשומשים"”

"והבנתי, אורי, שהסיפור הזה הוא בעצם עליך", ממשיך בנט. "אורי, אתה היית מתקן החלומות שלנו. תיקנת את החלומות של הילדים שהייתה להם תקרת זכוכית מעל הראש. ילדים שנולדו לציונות הדתית ועד שהגעת, הם לא היו יכולים להגיע לתקשורת”.

"ואז הגעת. איש עם שפם גדול ולב ענק. כבשת את עולם התקשורת לא ביופי, לא בקשרים, ולא במרפקים. הגעת הכי גבוה שאפשר בזכות דיבור רך, לשון חדה, והרבה הרבה אהבה. וכך, חלום התקשורת של הציונות הדתית תוקן. תיקנת גם את החלומות של הציונות הדתית להובלת המדינה.

"כשכוחנו הלך ותש, אורי, אתה היית שם. כמה שנראית צנום וחלש, היית חזק ונחוש. לא ויתרת. מי כמוני יודע שלרגע אחד לא ויתרת. החלטת לתקן את החלום. בעקשנות, מול כל הכוחות שעבדו נגדך. עוד שיחה, ועוד שכנוע, ועוד ניסיון, ועוד אחד. עד שהצלחת. עד שֶתיקנת את חלום ההובלה של הציונות הדתית.

"בפתיחת מושב הכנסת האחרון היית מאושר. בישרת לנו ש"היפיפיה הנרדמת התעוררה". אמרת ש"אנחנו מקווים שהבית היהודי שלנו יהיה בית שדַלְתוׂתַיו פתוחות לכולם, גם לאלה שהם לא בדיוק בדיוק כמונו. שנחזיר לבית הזה את המסורתיים ואת החילונים אוהבי יהדותם, וכמובן את הדתיים הרוצים ייצוג לעולמם" עוד חלום אחד תוקן, אורי.

"ואז, אורי, תיקנת את החלומות של הקשישים בישראל. כשנכנסת למשרד אזרחים הותיקים, גילית משרד שהיתה בו רוח סעד. היחס לַזִקנה בישראל, אמרת, הוא כמו למחלה. אבל אתה לא האמנת בזה, אורי. אתה ראית בזיקנה הזדמנות”.

"עם הראש המבריק שלך הקמת עוד פרוייקט ועוד מיזם. מיזם של "שלישי בשלייקס" שהוציא את הסבא והסבתא לבילוי עם הנכדים, פרוייקט "כאן גרים" של מגורים משותפים של סטודנטים יחד עם קשישים, פרוייקטים של כיתות למבוגרים, ועוד לא הספקת את הפרוייקט שבו מתנדבים מגיעים בעזרת GPS לקשיש שצריך עזרה בקרבת מגוריהם. הראש היצירתי שלך, אורי, לא הפסיק לעבוד, גם כשהגוף שלך הלך ודעך.

"הותרת אחרייך כל כך הרבה אורים קטנים - ארבעת ילדייך: רוני, תמר, שירה ודניאל הם ממש אוריים - לפעמים גם במָראה, גם באישיות ובמיוחד בָהומור. השארת גם מאות אלפי אוריים שהראת להם שאפשר לחלום בגדול ולהגשים את חלומם. שאפשר להרים את הראש ולומר בקול גדול - אני אוהב את עם ישראל, את ארץ ישראל ואת תורת ישראל”.

"היה שלום אחי הבכור. בשם הילדים ששימחת בספרים שלך, בשם ההורים שלהם שהצחקת בחוכמות שלך בשם הקשישים שהענקת להם זיקנה של כבוד בשם הדתיים והחילונים שחיברת כמשימת חיים, בשם הארץ הזאת שכל כך אהבת, בשם אהבת האדם. נמשיך לתקן את החלומות שלך, אורי”.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין דיבר גם הוא בטקס הלוויה, והספיד את אורבך. “זכית להפיל מחיצות. אורי פתר במנוד ראש כל מה שהיה בעיניו מופרז ומלא חשיבות עצמית. הוא כיבד את הממלכתיות אך ממש לא עשה עניין מהתואר 'כבוד השר'. הוא לקח אל המשרד הקטן לכאורה אך השכיל לתת לו חשיבות. הצליח להפיג כל מתיחות בהומור. אורי, מתקן עולם שכמותו, לא יכול היה לראות את המחנה האידאולוגי שלו נותר בספסלים האחוריים של הפוליטיקה, קם ועשה מעשה והשאר היסטוריה".

במסע הלוויה משתתפים חברי כנסת ושרים רבים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין נשאו דברים בטקס. את הטקס מנחה הרב חיים נבון, ראש קהילת השמשוני בעיר מודיעין.

אורי אורבך, בן הציונות הדתית, סופר, סאטיריקן, שר ועיתונאי לשעבר, נלחם על חייו בחודש האחרון לאחר הידרדרות במצבו הרפואי ממחלה כרונית בה חלה בשנים האחרונות. הוא ייטמן במודיעין לצד שלושת הנערים החטופים - גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל הי"ד. אלפים משתתפים בלוויתו.

הבוקר, לאחר שנודע כי נפטר, ספדו לו עשרות אנשי ציבור, חברי כנסת, שרים ורבנים, מכל קצוות הקשת הפוליטית. "חבר שלי אורי אורבך נפטר וזה עצוב וכואב”, ספדה לו חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני). "מקומם ולא צודק שמסלול חייו של הטוב שבכולם, הנבון שבכולם, הישר וההגון שבכולם, המצחיק שבכולם, דווקא הוא נגדע בגיל כל כך צעיר. ביסורים ובטרם עת. נולדנו באותה שנה, באותו חודש, באותו יום, ובאותה שעה. הקשר בינינו למרות שאנחנו שייכים לשני מחנות פוליטיים הפוכים - היה קרוב ויוצא דופן למרות ההבדלים הפוליטיים. משתתפת באבלם של מיכל ושל הילדים".

יולי אדלשטיין ספד לו במליאת הכנסת. צפו בהודעה על פטירתו של השר אורבך:

[embed]

סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן שהיה לצידו ברגעים האחרונים ספד לו אף הוא הבוקר ואמר "איבדתי היום חבר יקר וקרוב. רבות נאמר על שנינותו, חריפותו של אורי אבל אני רוצה לדבר על אורי כחבר, כדואג, כמי שיודע לעודד ולסייע בעת צרה ובזמן קשה. אורי היה הראשון להתקשר לברך אותי על תוצאות הבחירות בפריימריז. כזה הוא אורי, שמח בשמחתם של אחרים. בשנתיים האחרונות שיתפנו פעולה בתחומים רבים ופתאום התברר לי עד כמה דעותינו קרובות אחת לשניה. אין יותר מאפיין מכך שברגע יציאת נשמתו של אורי היו ח"כ אילן גילאון ואלי בן דהן לצידו. ברוך דיין האמת".

(צילום: אידית דרויאן)

(צילום: אידית דרויאן)

(צילום: אידית דרויאן)