רב עמונה ל'כיפה': אני אישית לא הייתי מקיים את פקודת הפינוי

פינוי עמונה המתקרב, מעלה שוב את נושא הסרבנות. רב היישוב, הרב יאיר פרנק, מתנגד לסירוב פקודה קלאסית, אך אומר ל'כיפה': "אם הייתי חייל הייתי אומר למפקד שלי 'את זה אני לא עושה'"

חדשות כיפה משה ויסטוך 07/12/16 13:18 ז בכסלו התשעז

רב עמונה ל'כיפה': אני אישית לא הייתי מקיים את פקודת הפינוי
דוברות מטה המאבק עמונה, צילום: דוברות מטה המאבק עמונה

את מילות השיר "חנוכה חג יפה כל כך" של לוין קיפניס, יתקשו לשיר ביישוב עמונה. מועד הדלקת הנר הראשון של חג האורות, הוא תאריך יעד פינוי היישוב, כפי שנקבע על יד בג"ץ. דומה שמאז סערת ההתנתקות מגוש קטיף ב-2005 והפינוי האלים מעמונה ב-2006, לא עמדנו מול פינוי כה רחב של אנשים מבתיהם. כשמדברים על הריסת בתים וגירוש תושבים, אי אפשר שלא לחזור לשאלה- כיצד חייל או שוטר דתי, שמבחינה ערכית ומצפונית מתנגד למהלך, צריך לפעול במידה ויקבל את פקודת הפינוי?

"אני לא מנהיג ציבור", אומר הרב יאיר פרנק ל'כיפה', "אני רב ישוב של ארבעים משפחות, לכן אני אגיד לך רק כיצד אני הייתי מתנהג, לו הייתי חייל במצב הזה, ואני מקווה שכך ינהגו אחרים". לטענת הרב פרנק, מדובר במהלך שאין בו טיפה של צדק, מה שמטיל עננה כבדה על חוקיותו ותוקפו המוסרי. "אם אני הייתי חייל או שהייתי במשטרה, הייתי מבין שמדובר במעשה שלא יעשה, שהוא לא צודק, שהוא ממש פשע. מקור הכוח של החוק הוא הצדק שיש בו, וכאן לא מדובר בצדק".

(צילום: Pierre Terdjman, פלאש 90)

לדבריו, להחלטת בג"ץ בהקשר הזה אין כל תוקף הלכתי, "כאן לא מדובר ב'דינא דמלכותא דינא', או באכיפה תמימה של חוקי הבנייה, אלא בהחלטה שבאה בעקבות השמאל הקיצוני, מתוך אג'נדה פוליטית שרוצה לפגוע בכל ההתיישבות, וממילא היא נגד התורה. לא מדובר על מהלך שבא לשמור על שלטון החוק, אלא על מהלך שנועד לפגוע בהתיישבות היהודית בארץ ישראל, מתוך ראייה מעוותת שהיהודים ביהודה ושומרון צריכים להיות מופלים לרעה ביחס לערבים, ואינם תושבי קבע. אנו מאמינים שזו ארצינו, ארץ ישראל, ואנו כאן תושבי קבע. לו רצו באמת לעשות צדק, לעשות מהלך הגיוני וסביר, לא היו מורים על פקודת הרס לשם הרס של ישוב שלם לאחר עשרים שנה, אלא מסדירים, באמצעות פיצוי כספי, וזה מה שאנו דורשים ממקבלי ההחלטות גם כעת".

כאמור, הרב פרנק מדגיש שאינו רואה עצמו מנהיג ציבור הקורא לציבור כיצד לנהוג. עם זאת הוא אומר, במידה ומשימת הפינוי הייתה מוטלת עליו הוא לא היה מבצע אותה, וכך הוא מצפה מכל חייל ושוטר, הן מצד העוול כלפי ההתיישבות בארץ ישראל, והן מצד העוול הגדול למשפחות והילדים, שמגרשים אותם מביתם. "אם אני הייתי חייל, הייתי אומר למפקד שלי 'את זה אני פשוט לא עושה, אני פשוט לא מסוגל לעשות זה. לא מבחינת הכאב העצום שלי, ולא מבחינת הכאב הגדול שהדבר יגרום לתושבים".