הרב ארוש שלום וברכה,
קראתי, כמו רבים אחרים, על הודעתך שלא תקבל עוד נשים לשיחות ולהתייעצויות. מסקנתך שרב לא צריך לייעץ לנשים בנושאים שהצנעה יפה להן היא מתבקשת ומוטב מאוחר. בהנחה שבעקבותיך ינהגו רבנים נוספים, אני מבקשת להמשיך בכוון זה ולשאול - ומה על נושא טהרת המשפחה. האם לדעתך על הנשים להפסיק לשאול רבנים גם בנושא רגיש זה?
יש הגיון רב להחיל את הסטנדרט החדש והראוי שקבעת גם על עולם השאלות ההלכתיות האינטימיות בנושא הטהרה. שמירה על הלכות טהרת המשפחה מצריכה לא רק נכונות לציות במצבים קשים. אלא התייעצות עם סמכות הלכתית שמטרתה לסייע לבני הזוג לשמור על הלכות טהרת המשפחה כנדרש. לימדנו את בנותינו, חברותינו ותלמידותינו שזה אפשרי במצבים מסוימים, שאישה תשאל רב, בדיוק את אותן השאלות שרק הצנעה יפה להן. עניין זה עומד בסתירה מסוימת להנחיה הברורה והנכונה שלא לייצר קרבה שאיננה ראויה בין רבנים ונשים.
אמנם, ניתן לשלוח את הבעל לשאול את הרב, אולם מענה הלכתי ראוי על שאלות אלו מצריך את הנשים בעקיפין או במישרין לפרוש בפני רבנים את עולמם הפרטי והאינטימי, אותו הן חולקות עם בני זוגן בלבד. עליהן להצליח לנהל שיחה כנה וישירה עם רבנים, לפעמים בשעות שהן לא יום ולא לילה, שיחה זו, יש בה מקום לשאלות על צבעי הדם, על עוצמת כאב, ועל הנעשה בחדר חדרים. על כן זוגות רבים פשוט לא שואלים.
עמידה מול רב בשאלות אלה מקהה את הרגישות ואת הצניעות הטבעית, ותורמת לכך שנשים מתקשות לעיתים להבחין בין מה שאסור, ואליו נחשפנו במעשיו של הרב מהצפון, ולמה שמותר ומוסיף טהרה.
באופן פרדוכסלי, המדרון החלקלק נוצר במקום שאותו אנחנו מעודדים. ולא במקום שהוא אסור. ואשמים אנחנו. כי כאשר קבענו שניתן ואף חובה לעיתים לשוחח עם הרב על מה שמתרחש בין אישה לבעלה,וויתרנו על הרגישות, על הגבולות והתבונה בשיקול הדעת של רבות מהנשים. והגבול הוא חבל דק.
בהמשך לקריאתך, הגיע העת לומר שיש לחזק את המגמה המוכרת והותיקה, של שאלות שהופנו לנשות הרבנים ושל נשים עיוורות שנעזרו מימים ימימה בחברותיהן. לאורך הדורות יכולה היתה אישה לתת מידע בנושאים הלכתיים שכל המעיין בספר יודע אותם. נראה לי שבמיוחד בתחום הזה אין לנו מנוס מלשוב ולהפנות את השאלות בתחום הזה למנהיגות נשית ותורנית. קיימות כיום יועצות הלכה ותורה מתקיימת על ידן.
אנחנו ברוך ה' חיות בדור שבו פועלות כבר שנים יועצות הלכה, נשים בעלות ידע רחב היודעות להשיב תשובה הלכתית בעצמן, ובמידת הצורך מתווכות בין האישה השואלת ובין הרב העונה, תוך שמירה על צנעת הפרט. נראה כי לעת הזו חובה עלינו לומר לנשים בצורה ברורה ובקול צלול - "אם יש לכן שאלה הלכתית, חפשנה אישה משיבה". אישה שהוכשרה להיות כתובת בהלכת נידה.
כך נשיב לעצמנו את האינטימיות ואת העזרה ההדדית בלי ליצור מדרון חלקלק מחד ובלי לוותר על הקפדה הלכתית מאידך. עלינו לעודד נשים לשאול נשים, וחובת העשייה והעידוד של מגמה זו מוטלת גם, ואולי בעיקר, על הרבנים.
הרב ארוש, אם תדאג כי בקהילה שלך תהינה נשים משיבות, אם תפנה את הנשים השואלות אליהן, ותסייע למשיבות לדייק את תשובותיהן, במו כוחך תעצור את המדרון ותביא גאולה לעולם.
הכותבת היא יועצת הלכה וראש המדרשה בבר-אילן.