זה עתה נודע לי כי נמצאו גופותיהם של שלושת הנערים שלנו - נפתלי פרנקל, גיל-עד שאער ואייל יפרח. לבי לבי עם המשפחות.
כָּל-זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ, וְלֹא-שִׁקַּרְנוּ, בִּבְרִיתֶךָ. לֹא-נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ, וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ. כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים, וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת (תהלים מד:יח-כ).
הנערים האלה, בנינו, מתו על קידוש השם אך ורק משום שהם יהודים.
כִּי-עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל-הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה (שם, פס' כג).
לא די בכך שנדליק נרות ונאמר דברי תפילה: עלינו לחיות כעת את חיינו כדי לקדש שם שמים בכל מעשינו ובעצם חיינו.
המילה "חיים" היא בלשון רבים משום שהיא מכילה גם את הטוב וגם את הרע. ועלינו מוטל להמשיך.
קוּמָה, עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ (שם, פסוק כז).
עדין אבן ישראל שטיינזלץ