קבלו תיקון

כמו הרבה דברים טובים ביהדות, גם תיקון ליל שבועות עבר בשנים האחרונות טרנספורמציה טרנדית. לא עוד מצעד רבנים מקומיים חביבים ונטולי כריזמה הסובבים את בתי הכנסת בעיר עם אותו השיעור הקבוע "רות ונעמי באצטלת חז"ל" אל מול קהל רדום למחצה. מעתה, כל תיקון הוא מופע זיקוקין אנושי מרהיב בהשתתפות סמי-ידוענים, סופרים למחצה וח"כ עלום, שעוסק בנושאים הרי גורל ולא קשורים בעליל לשבועות כמו סוציאליזם והמשך הכיבוש. ארגון של ערב מעין זה אינו פשוט כפי שהדבר עשוי להיראות. מדובר במלאכת מחשבת הדורשת ארגון כמעט כמו של מארגני במות בידור ביום העצמאות. לטובת המפנטזים על עריכת תיקון טרנדי משלהם, כך תעשו זאת נכון.

מיקום

יותר חשוב מאיפה כן, חשוב איפה לא: בית כנסת. תיקון ליל שבועות טרנדי לא יכול להתבצע במקום שמזוהה כל כך עם התיקון המסורתי והחיוור. איפה כן? מתנ"ס זו התחלה לא רעה. אם יש במקום מרכז תרבות שמארח לעתים סופרים או אנשי רוח - עוד יותר טוב. אבל הדובדבן הוא כמובן מקומות כמו צוותא או בית דניאל. התחושה העילאית על שהצלחנו לחדור למעוז החילוניות עם קצת יידישקייט משכרת כל פעם מחדש, עד כדי שהיא מצליחה להשכיח מאיתנו את הפרט השולי ששילמנו על שכירת האולם המון כסף, ושאנחנו חייבים לסיים עד שלוש בבוקר כי בארבע כבר מתקיימת על אותה במה הצגת פרינג' על חייל גולני שמתאהב נואשות בפלסטיני במחסום ונקלע לקונפליקט אישי על רקע לאומי.

נושא

קביעת נושא לתיקון ליל שבועות הוא למעשה האלמנט שהופך את הערב מסתם אוסף שיעורים אקלקטי לאירוע טרנדי. כי הרי את מי מעניין לשמוע שיעורים בנושאים שונים ומגוונים? אנחנו כאן כדי להתמקד בנושא מסוים, לחפור בו ולחפור בו עד שמישהו יצרח די. מילים שאסור שיופיעו בנושא המרכזי של התיקון הטרנדי: שבועות, תורה, מצוות, קציר, יהדות. מילים שעדיף שיופיעו: אינטרטקסטואליות, מעמדיות, מחאה, חברתית, צדק, שמולי, ליף.

משתתפים

כאמור, מדובר באירוע טרנדי, ולכן רשימת המשתתפים צריכה להיות גמישה ולהכיל את הטרנד הנוכחי. השנה, למשל, חובה לשלב לפחות פליט אחד מהמחאה החברתית בקיץ שעבר (חשוב לתאם קודם עם דרור פויר שיכתוב את הטקסטים, בכל זאת מדובר באמצע הלילה ואנשים גם ככה לא בשיא הערנות). בנוסף, אם תצליחו להשיג לפאנל ערבי רהוט ואינטליגנטי, שיחקתם אותה. אין כמו שילוב של סייד קשוע בתיקון ליל שבועות. הוא ידבר נגד הממשלה, חברי הפאנל האחרים יוכלו להנהן בהסכמה, ויהיה ממש חג שמח לכולנו. מותר לשלב גם רב בפאנל, אך היזהרו: לעולם אל תציגו אותו בתוארו כרב בלבד. הוסיפו לפני ואחרי תארים כמו ד"ר, פרופ', אינג', ח"כ, השר, אל"מ (לגבי קצינים במיל', לתאם קודם עם הערבי הרהוט. הם נוטים להיפגע רגשית מדרגות צה"ליות). אם אין לרב שבו חפצתם תואר אחר, אות היא מלמעלה כי הוא אינו ראוי להשתתף בערב שלכם.

כיבוד

כן: קצת עוגיות מבן-עמי, מיני-טורטיות מעוצבות ובהן ממרח שבו ייתקלו הטועמים לראשונה (נסו "ממרח סחצ'ה", או כל סדר אחר של ארבע האותיות הנ"ל), מיץ רימונים אורגני.

לא: בורקסים, רוגלכים (גם לא העגולים בטעם קינמון) ומיחם קפה.

פרסום

אל תעזו לתלות מודעה אודות התיקון על לוחות המודעות בשכונה. קודם כל, זה מנהג דוסי שעלול לפגוע בקוליות האירוע. שנית, מישהו שאינכם רוצים שיגיע לאירוע (ח"כ מהאיחוד הלאומי ועוזריו הפרלמנטריים, למשל) עלול לראות את המודעה ולהחליט לבוא ולקבל בקלות כותרת למחרת בעיתון. לכן, פרסמו את האירוע בפייסבוק. כמובן שאף אחד לא יבוא לאירוע דרך הפייסבוק, כיוון שאף אחד לא מסתכל כבר מזמן על הנוטיפקיישנס המעצבנים, אבל לפחות כשתדברו עם חבריכם בטלפון ותתחננו בפניהם שיבואו כי מחר האירוע ולא נראה שמישהו מתכונן לבוא ורק שלא תהיה פדיחה, תוכלו לומר בטרנדיות שמה זאת אומרת, ברור שפרסמתם את האירוע בפייסבוק.

שעת התחלה ושעת סיום

רוב התיקונים המסורתיים מתחילים ב-23:00. היו שונים, וקבעו את שעת ההתחלה לאחת בלילה. גם תצאו טרנדיים וגם יהיה לכם תירוץ למה כה מעטים הגיעו. שעת הסיום של התיקונים המסורתיים היא הנץ החמה, עם תפילת ותיקין. אצלכם יהיה מדובר גם כך בגחמה של מנהל המתנ"ס, אז פשוט תזרמו. שיהיה חג שמח, או איך שאומרים את זה בטרנדית.

הטור יתפרסם בסוף השבוע במגזין "מוצש" מבית "מקור ראשון".