"צריך את השכל של האישה הדתית בהיי-טק"

יותר ויותר נשים דתיות בוחרות לנטוש את המקצועות שנחשבים "נשיים" ולרכוש השכלה בתחומים כמו הנדסה ומדעי המחשב, מתוך הבנה שיש מקום לנשים דתיות בעולם ההיי-טק שצומח במהירות.

על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבין לאומי, אין מספיק נשים שלומדות מקצועות היי-טק וטכנולוגיה. רק 37.1% מהסטודנטים במקצועות המדעים הפיזיקליים הן נשים, במתמטיקה ומדעי המחשב רק 30% ובהנדסה המספרים אפילו נמוכים יותר: 28.1%. בתחום ההיי-טק עבדו בשנת 2016 רק 107.5 אלף נשים לעומת קרוב ל190 אלף גברים, כלומר הנשים הן 36.2% מהעובדים בתחום.

פרופ' זאב לב, זיהה את חשיבות נושא ההיי-טק כבר לפני קרוב ל-50 שנה והחליט להכשיר מהנדסים ומהנדסות יראי שמים, והוא סבר כי לציבור הדתי יש מה לתרום גם בתחום זה. מאז, המרכז האקדמי לב בירושלים מכשיר אלפי סטודנטים וסטודנטיות לכניסה לתחום שצובר תאוצה בכל העולם. על פי נתוני המרכז האקדמי לב שהכשיר למעלה מ-8000 בוגרים, 93% מהבוגרים והבוגרות מועסקים בתחום שלמדו.

אתי שטרן עזבה את ההיי-טק כדי להכשיר את דור המהנדסות הבא של הציונות הדתית. היא עומדת בראש קמפוס טל של המרכז האקדמי לב ומאמינה כי בוגרות המוסד בראשו היא עומדת יפתחו את הסטארט-אפים הבאים שכולנו נדבר עליהם. לדבריה: "כיום ההיי-טק זו הציונות של המאה העשרים ואחת. תעשית ההייטק מאפשרת לנו כמדינה להתגבר על רבה מכשולים מדיניים ונותנת מקום של כבוד לישראל בכל רחבי העולם. זהו אחד ממנופי הצמיחה המשמעותיים של הכלכלה ולכן גם של כל השגשוג וההתפתחות של המדינה. רק היום פורסם שהשכר הממוצע בהייטק הוא הגבוה ביותר במשק (יותר מעובדי חברת החשמל).

אתי שטרן (צילום:דוברות)

"בשנים האחרונות יש גידול בקרב הפונות אלינו ללימודי מקצועות ההיי-טק. כנראה שיש קשר לעידוד התלמידים בתיכון להיבחן ב-5 יחידות ולפרוייקטים במוסדות החינוך העל יסודיים, וזה כמובן מבורך. אנחנו גם מקיימים אירועים שמעודדים את הבנות להיכנס להנדסה כמו האולימפיזיקה, ימי עיון בקמפוס, ימי הכנה לחיים ועוד.

"העבודה בהייטק היא עבודה עם הרבה סיפוק אינטלקטואלי ששכר בצידה. אישה בעלת כישורים בתחומים אלו אינה צריכה לוותר על הרצון לסיפוק בעבודה, יש יותר גמישות מצד המעסיקים להשלמת שעות עבודה מהבית, מעונות יום והשכר המתגמל מאפשר לאישה להעסיקה עזרה בבית. כמובן, יש צורך בשיתוף מצד שני בני הזוג במטלות הבית כדי שגם האישה תוכל להרגיש שהיא מממשת את הכישורים שלה"

לדברי היזמית והסטארט-אפיסטית חנה צור נשים צריכות להיכנס לעולם ההיי-טק ובהחלט יכולות להצליח: "בת דתית שרוצה והיא טובה יכולה להצליח גם להקים משפחה וגם לטפח קריירה מקצועית משמעותית בתחום ההיי-טק. מנהלי החברות והיזמים מחפשים מוחות שחושבים אחרת ונשים דתיות בהחלט מביאות רוח מקורית. כמי שמלווה נשים נשים בעולם היזמות, ויש הרבה נשים שזה מתאים להן, בעולם של היום הן יכולות לפרוח ולצמוח, הן בתחומים כמו תוכנה והן בחשבונאות או תעשייה וניהול. גם מקומות העבודה מתגמלים והתנאים טובים".

צור מודעת לכך שלא הכל ורוד: "יש חסמים בפני אישה דתית. יש תקופות שזה יותר קשה, יש תקופות יותר לחוצות ועמוסות בעבודה ועולם ההיי-טק עדיין לא מותאם לאמא שרוצה גם להיות עם הילדים בבית אבל מנגד זה מפתח יכולות באישה ומאפשר לה לתקתק ולעשות דברים בצורה יעילה ומנהלים מעריכים את זה מאוד. זה הדור הבא של ההיי-טק הישראלי וגם הבית מרוויח מאוד כאשר האמא שמחה, מצליחה ואוהבת את מה שהיא עושה".

שטרן מסכימה אך מסבירה כי המחיר של חוסר מיצוי משמעותי יותר: "בציבור הדתי יש כאלה שחושבים שמקומה של האישה בבית בגידול הילדים בתחזוקת הבית, אבל אישה שיש לה יכולות ויושבת בבית עלולה להרגיש חוסר סיפור ואף אכזבה מכך שלא מימשה את עצמה והתחושה הזו תשפיע גם על איכות התפקוד שלה כאמא. מספר הנשים הדתיות בהיי-טק גדול וכמעט בכל מקום אישה כבר אינה בודדת, יותר ויותר מקומות עבודה מכבדים את אורח החיים הדתי ובאים לקראת העובדים הדתיים, גם כשיש נסיעות לחו"ל".

צור מסכמת: "יותר ויותר סטודנטיות נכנסות לתחום. לא הייתי ממליצה למי שמתאימה לתחום לוותר עליו רק בגלל שיקולי נוחות. בהחלט אפשר לעשות את זה. נשים שבוחרות להיכנס להיי-טק ולהצליח למרות שברירת המחדל היא הוראה ועבודה סוציאלית - יגיעו רחוק. יש המון מה לתרום ולקדם את המדינה בתעשיית ההיי-טק וצריך בתחום את האיכויות ואת השכל של האישה הדתית, לא פחות ואולי יותר מאשר בהוראה".