פרופ' אומן: אני לא חושב שמגיע לי פרס נובל"

היום נפגשו 70 תלמידי כיתה י"ב בישיבת מקור חיים חתן פרס הנובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, במסגרת מסע שמינית 'בשבילי יהונתן' אליו יצאו השבוע. אומן דיבר עם התלמידים על הדתיים באוניברסיטה ועל השילוב האפשרי בין תורה ואקדמיה:

"יש הרבה דתות בעולם וכמו היהדות, רובן קשורות לאמונה. בניגוד אליהן, ביהדות האמונה היא לא הדבר העיקרי, אלא קיום המצוות. יש מצווה אחת במקורות שלנו שעולה בחשיבותה על כל המצוות האחרות, והיא לימוד התורה בדיוק כמו שאנו אומרים כל בוקר 'ותלמוד תורה כנגד כולם'. העיסוק השכלי-רוחני זה העיקר וזה מה שמקרין גם על האקדמיה וגם על לימוד מדע, העיסוק הזה הוא מה שנותן לעם היהודי את הכוח שלו. נכון שהעיסוק האינטלקטואלי נמצא אצל כל אחד, אבל את היהודים הוא מלווה דרך קבע. בעלי בתים ופנסיונרים, כולם לומדים תורה. לי אישית יש ארבע חברותות בשבוע ואני רוצה להתחיל עוד אחת. את יתר הזמן אני מנצל להביא כמה פרוטות הביתה כדי שיהיה משהו לאכול.

על השילוב בין עולם האקדמיה לעולם התורה אמר אומן: "יש הרבה יותר דתיים באוניברסיטה מחילונים בישיבה. להיות דתי באקדמיה זה כבר לא יוצא דופן, כיום אחוז הדתיים באוניברסיטה זה בערך בסדר הגודל שלהם באוכלוסייה. השילוב בין האקדמיה לתורה הוא נחוץ, מעבר לעובדה שצריך גם לאכול ולגרד כמה פרוטות. נכון שאם אין תורה אין קמח, אבל צריך גם לזכור שאם אין קמח אין תורה. אבל מעבר לכך, אם אנו באמת מעוניינים להבין איך העולם פועל, אי אפשר ללמוד את זה רק דרך תורה. שמואל היה בקיא בכוכבים ובאסטרונומיה, אבל לא כתוב בתלמוד על מסלולי הכוכבים. עולם התורה זה לא הכל ואם אנו רוצים להבין את העולם שלנו חייבים ללכת מחוץ לעולם התורה. ואם אמרנו ש'דרך ארץ קדמה לתורה', אז צריך לדעת שדרך ארץ זה לא רק להתפרנס, זה גם להבין את העולם וליהנות ממנו, מוזיקה, קונצרטים, טיפוס הרים, וסקי, כל זה דרך ארץ".

על טקס קבלת פרס הנובל בשנת 2005 סיפר אומן: "כיוון שהטקס התקיים במוצאי שבת ולא רצינו להכין משבת לחול, לקחנו מלון קרוב אליו, כדי שנוכל להיות מוכנים. היות ולא היה זמן להתארגן במוצאי השבת, הגענו במהלך השבת למקום ושם לבשתי כבר לסעודה שלישית את החליפה הפורמלית שלוקח זמן ללבוש אותה, התפללנו ערבית ומיהרנו לטקס. הטקס עצמו לא היה משהו מיוחד, אבל בארוחת הערב החגיגית בנוכחות 1300 נכבדים, ביקש ממני שותפי לפרס לשאת כמה מילים. כשקראו לי לבמה בעברית בירכתי את ברכת הטוב והמטיב והסברתי שאומרים אותה כשזוכים לדברים טובים וב"ה אנו חיים חיים יצירתיים ויצרניים, ויש לי משפחה נפלאה וזכיתי לעלות לארץ קרוב להכרזת המדינה ועל זה בירכתי". לאחר מכן הוסיף בצניעות: "אני לא חושב שמגיע לי פרס נובל, אבל לא ערערתי על ההחלטה. באותו יום שהודיעו על זה הייתה כאן בבניין מסיבת עיתונאים ואני אמרתי בה שאם אני הייתי בוועדה לא הייתי נותן לאדם כזה פרס נובל וגם לא לתגלית כזו".

(צילום: יחצ)

לקראת סיום נשאל אומן על-ידי אחד התלמידים אם כאדם דתי בעולם אקדמיה הוא מנסה לייצג את הדת והיהדות או שהוא מייצג את עצמו? אומן ענה: "כשהייתי בלונדון לפני 60 שנה, הסתובבתי באזור היהודי של העיר. לפתע ניגש אלי יהודי לבוש שטריימל ובעל פאות ארוכות ושאל אותי למה אני לובש כיפה? עניתי לו שנהוג לכסות את הראש. אבל הוא הקשה ואמר לי שהייתי יכול ללבוש כובע, אז שאלתי אותו 'מה רע בכיפה'? והוא ענה 'יראו שאתה יהודי'".

"אני מקפיד לא להחביא את העובדה שאני משתדל לשמור מצוות ואני מסתובב בכל העולם עם כיפה. בתואר הראשון בארה"ב הייתי בין היחידים בכל הקמפוס שהיו עם כיפה, ומאז בכל מקום שאני מגיע אני עומד על כך שיספקו לי אוכל כשר ואני מקפיד שלא להשתתף בשום אירוע שמתקיים בשבת. מבחינה זו אני אולי מייצג את הדת, אבל מעבר לזה אני לא מרגיש נציג, אני לא מנסה לדחוף את הגישה הדתית ואת התאוריות הדתיות. אני אומר שאני יהודי וזהו".

מסע שמינית מתקיים לאורך השנה כולה ופותח צוהר לקראת היציאה לחיים שאחרי התיכון. את השבוע הראשון למסע העומד בסימן 'תורה', פתחו התלמידים במפגש עם יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי ובביקור בכותל המערבי, לאורך השבוע נפגשו התלמידים עם דמויות שונות בחברה הישראלית אשר מייצגות תורות שונות בעם ישראל, על-מנת שיתנו לתלמידים את הפתח להבין את עצמם ואת מקומם בחברה. בין האישים איתם שוחחו התלמידים היה גם הרב בני לאו שדיבר על הפתיחות בעולם התורני. בסיום השבוע, עם מסקנותיו והשפעות המפגשים שחוו יצאו תלמידי השכבה לשבו"שים לקראת שנה הבאה.

בשנים האחרונות מתקיים המסע לזכרו של תלמיד הישיבה יהונתן צוקרמן ז"ל, בן יחיד בין ארבע בנות שנהרג בתאונת דרכים בשנת 2012 בדרך לשבע ברכות של אחותו, כשהיה בן 17 בלבד.