פאשקוויל שפורסם בראשית ימי המדינה מציג באותיות קידוש לבנה את עמדת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בנוגע לגיוס בני הישיבות. על פיו, הראי"ה קוק התנגד לגיוסם של בני הישיבות. את הפאשקוויל המפתיע לא פרסמו חוגים חרדיים, אלא דווקא "התאחדות חניכי הישיבות" של הישיבות הסרוגות בשם הרב חרל"פ, תלמידו של הראי"ה, ובניגוד לדעת בנו, הרצי"ה. הכרוז יוצג במסגרת מכירה של בית המכירות הפומביות "קדם" בירושלים בעוד כשלושה שבועות.
הכרוז שפורסם בראש חוצות גייס את שמו של הרב קוק למאבק נגד גיוס בני הישיבות, אף שהרב קוק עצמו לא זכה לראות את הקמת מדינת ישראל. בכרוז שכותרתו "תשובה גלויה" נכתב כי "בקשר לחוות דעתו של המרן... ראש הרבנים לארץ ישראל, בשאלת הגיוס של בני הישיבות שנתפרסם בימים האחרונים ואשר על זה יצא בהודעה גלויה בנו, הרה"ג צבי יהודא הכהן קוק שליט"א, כאילו הייתה כאן זייפנות בדברים האלה, הננו מכריזים גלויות: כי כידוע לכל, הקובע היחיד בדורנו להבנת דברי מרן... הוא תלמידו כבנו מרן הגאון ציס"ע מוהר"ר יעקב משה חרל"פ שליט"א... ודברים אלו היו למראה עיניו לפני הדפסתם...”
"לעצם השאלה הננו מצטטים עוד פסקאות מתזכיר מרן... כשם שלא תעיז שום ממשלה נאורה לגזור עלינו להחרים את בתי כנסיותינו, לשרוף את ספרי תורתינו כן לא תוכל להטיל עלינו שום חוק של החרבת ישיבותינו. וכשהיו אבותינו עומדים במעמד צבאי היותר נמרץ בכיבוש הארץ, נאמר ליהושע התורה על אשר ביטל את הישיבה יום אחד. ושר צבא ד' אמר לו: "על של עתה באתי - על שביטלתם תלמוד תורה. ושבעה שתבטל הממשלה את ישיבותינו הרי היא כאילו גוזרת עליה גזירת שמד.
"וברור לי הדבר שהדר"כ ימצא דרך להסביר לממשלה איך שההיזק הצבאי שלה קטן הוא מאוד על-ידי חופשתם של בני הישיבות האחדים הנמצאי ם בארץ ולעומת זה החורדן הדתי ועלבון רגשי הקודש אשר היהדות פה היא מרגישה על ידי פגיעה זו הוא עמוק ומכאיב מאוד מאודוהמחץ מחץ נצחי הוא אשר ימאן להירפא".
 |
|
(צילום: בית המכירות קדם)
|
כרוז זה עורר הדים רבים בציבור הדתי, עד כדי פרסומו של פאשקוויל נגדי מטעם הרצי"ה, וזו לשונו: "ראיתי כעת שנתפרסם בחוצות ירושלים קטע מתוך מכתב של אאמו"ר הרב זצ"ל שכאילו הוא מסייע חלילה להשתמטות ממלוא החיוב של העמידה על נפשנו ועל נפש כל קהל ישראל. והנני מחוייב ומודיע בזה, למען אמיתה של תורה, כי המכתב הזה נכתב ממנו בחודש אדר שנת תרע"ז בלונדון להשתדלות לשחרור תלמידי חכמים ממלחמת אנגליה ורוסיה וגרמניה וכו' שלא היה בה שום עניין לחיוב הצלת נפשות בישראל ובארץ ישראל.
"ועל כגון דא אמרו חז"ל (בבא בתרא קל ע"ב, עי"ש רש"י) שאין למדין הלכה מפי מעשה. ועל השימוש בדברי קטע ממכתב קדשו זה, בהעלמת העניין שהוא דן בו, ובהסבת דעת הקהל שכאילו יש לדברים הללו איזה שייכות למצבנו עכשיו, יש להצטער שהוא כמו סילוף מן המין הגרוע והמחפיר ביותר. וכבר היו כמה פעמים מעשה זייפנים וסלפנים לרעה בדברי קדשו. וכדברי הרמב"ם באגרתו (תחילת "אגרת תחיית המתים") שאפשר לזייפנים לתלות בדברי תורתנו הקדושה ציווי של וסרתם ועבדתם אלהים אחר".
מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות "קדם" מוסיף כי "הנושא הנפיץ בו עוסק הכרוז כמו גם הזווית המעניינת בה הוא נוגע - הלא היא עמדתו של הרב קוק בעניין - מעוררים עניין הן בקרב אנשים דתיים והן בקרב חרדים".