עמותת ”עתים“ עתרה היום (ד‘) לבג“ץ באמצעות עו“ד אביעד הכהן, נגד משרד הפנים, בדרישה כי זה יכיר בגיורים שלא נעשו באמצעות בתי הדין רבניים-ממלכתיים לגיור.
במדינת ישראל מתקיימים הליכי גיור במסגרת בתי דין ממלכתיים מיוחדים לגיור, שפועלים במסגרת אגף הגיור במשרד ראש הממשלה. בתחילת דרכם, בתי דין אלו נועדו לאפשר הליכי גיור ראויים ונגישים, אך במירוץ השנים התווספו סיבוכים בירוקרטיים, המקשרים על רבים מהמתגיירים. בעוד אגף הגיור מסרב לגייר נתינים זרים, שנפשם נקשרה ביהדות, משרד הפנים קבע מדיניות לפיו הוא אינו מכיר בגיורים שנערכו אצל בתי דין חיצוניים למערכת הממלכתית, גם כאשר בראשם עומדים גדולי הרבנים. כתוצאה מכך נוצרה מציאות עגומה, בה מדינת ישראל, מדינת היהודים, אינה מכירה במעמדם של גרי צדק ומסרבת לתת להם כל מעמד. וזאת, על אף הציוויים הרבים בתורה ובהלכה היהודית בעניין אהבת הגר.
כך נוצר מצב, למעשה, שאדם יכול לעבור הליך גיור על פי דת משה וישראל והנו גר מבחינה הלכתית, אך נפסל לקבלת אזרחות או רישום כיהודי במרשם האוכלוסין. גם מתגיירים שעברו הליך גיור בחו"ל נאלצים לקבל אישור על הגיור ממשרד הפנים, אשר במקרים רבים מסרב להכיר בגיור שלהם, גם אם נעשה במסגרות האורתודוכסיות המחמירות ביותר בחו"ל. התוצאה היא שמתגיירים נאלצים להתמודד מול מערכת בירוקרטית מורכבת, המערימה עליהם קשיים רבים.
במציאות בה חיים בישראל יותר מ- 300 אלף חסרי דת, היושבים כאן מתוקף חוק השבות, קמו במהלך השנים האחרונות מספר בתי דין עצמאיים לגיור, המאפשרים להתגייר גיור אורתודוכסי מחמיר ולקבל הכרה בגיור על פי ההלכה היהודית. אותם אלה הבוחרים לעבור גיור שלא באמצעות המערכת הממלכתית, קשרו את גורלם בגורל העם היהודי ואף על פי כן הם מנועים על ידי משרד הפנים מרישום כיהודים ומקבלת הזכויות המגיעות לתושבי ישראל.
"לא יתכן כי במדינה יהודית ודמוקרטית משרד הפנים הפך ל"פוסק הלכה העליון" של ההלכה היהודית, כאשר פקידי משרד הפנים ניכסו לעצמם את הסמכות להכריע בשאלה "מיהו יהודי", גם בניגוד לדעתם של גדולי הרבנים ובתי הדין הרבניים", אמר היום הרב ד"ר שאול פרבר, ראש העמותה.
אלעד קפלן, הממונה על מדיניות ציבורית בעמותת עתים, הסביר כי "כאשר גרי הצדק, שקשרו גורלם בגורל העם היהודי, נאלצים להתמודד עם סבך בירוקרטי בלתי נסבל, על החברה הישראלית כולה להרים קול זעקה. עמותת 'עתים' עתרה לבג"ץ בדרישה כי משרד הפנים יפסיק את העוול המתמשך, בו ידה האחת של מדינת ישראל - בתי הדין הרבניים הממלכתיים ולשכות הרבנות לרישום לנישואין - מכירים ביהדותם של המתגיירים, ואילו ידה השנייה של המדינה - משרד הפנים, מסרב להכיר בהם".