בעיצומם של דיוני התקציב יוצא איגוד הישיבות הגבוהות של הציונות הדתית נגד הגזרות המתוכננות ומתריע בפני אסון כלכלי שעשוי לפגוע בעולם הישיבות הציוני דתי. הקיצוץ בתקציב הישיבות הגבוהות, על פי משרד האוצר, יעמוד על כ-650 מיליון שקלים.
באיגוד טוענים כי "כבר עתה ישנן ישיבות רבות שאינן מצליחות לשלם לספקים ומשכורות באופן שוטף, ועומדות בסכנת התמוטטות כלכלית". לאחרונה התקיימו מגעים רבים בין ראשי הישיבות וראשי ”הבית היהודי“, בכדי להבטיח שיפעלו נגד הקיצוץ הנרחב והמפלה, לטענת באיגוד, בישיבות הציוניות. ראשי ”הבית היהודי“ התחייבו לפעול בכל כוחם כנגד הקיצוץ בתקציבי הישיבות בכללותו אולם באיגוד מצפים לראות מה יוליד יום.
מאז תחילת שנת הכספים מקבלות הישיבות תמיכה שוטפת המקוצצת ב-20% מהתקציב הרגיל עקב אי אישור תקציב 2013. בחודש מאי קוצצה התמיכה ב 20% נוספים ועמדה רק על 60% מהתקציב הרגיל. באוצר מתכוננים לקצץ בתקציב הדו שנתי בשיעור של מעל ל- 40% מתקציב הישיבות: ב- 2013 כ- 200 מיליון, וב2014- כ- 400 מיליון, בנוסף לקיצוץ בתקציבי תלמידי ישיבה הבאים מחו"ל ללמוד בארץ, קיצוץ ממנו ייפגעו מוסדות רבים הקולטים עליה. כך שבסך הכל עומד הקיצוץ על כ- 650 מיליון שקלים בעוד תקציב אגף הישיבות עומד על כ- מליארד שקלים בשנה.
"הפגיעה בישיבות אינה מסתכמת בכך", טוענים באיגוד הישיבות הגבוהות, "גזירות האוצר כוללות גם העלאת תשלומי הארנונה עבור בתי כנסת, דבר שיפגע גם הוא בישיבות שכוללות גם בית כנסת בקמפוס שלהם. בנוסף ייפגעו גם משפחות אברכים הלומדים בישיבות, ותכלול גם אברכים בוגרי צבא ומשרתי מילואים, אשר ייפגעו מביטול ההנחות בארנונה, במעונות היום ובצהרונים. על פי האוצר, לימוד בישיבה אינו נחשב ל'מיצוי כושר התעסוקה'. אנו מוחים על כך ודורשים לתת לאברכים להשלים את שנות לימודיהם, בשנים שהם מכשירים עצמם בלימוד התורה לתפקידי רבנות והוראה, ולא לפגוע בהם. משפחות אלו נמצאות גם כך עמוק מתחת לקו העוני, בדומה למשפחות סטודנטים. פגיעה בהם תכניס אותם לסחרור כלכלי ותפגע בפת לחמם של הילדים“.
באיגוד הישיבות הגבוהות קובעים כי "לא ייתכן כי מגזר הישיבות יקוצץ בשיעור הגבוה ביותר במשק, ובאפליה מוחלטת מול שאר מוסדות התרבות וההשכלה הגבוהה". לטענת האיגוד מדובר בקיצוץ "לא מידתי ולא קביל, שיביא למיטוט כלכלי של עולם התורה הציוני".
אחת הטענות של האיגוד היא כי ישיבות גבוהות רבות מהציונות הדתית קולטות תלמידי עליה ותורמות בכך תרומה משמעותית למדינת ישראל. הישיבות קולטות למעשה 80% מתלמידי חוץ לארץ המגיעים לישראל ולטענת האיגוד "לא ייתכן שיקוצץ תקציבן של ישיבות ציוניות קולטות עליה רק בשל שהעולים דרכם לארץ לומדים כתלמידי ישיבה ולא כסטודנטים".
"מדוע שהמדינה שהמדינה לא תכיר בלגיטימיות של הלימוד בישיבה כעיסוק לכל דבר וענין?", שואלים באיגוד, "אם ברצונו של האוצר ליצור מנוע צמיחה ליציאה לתעסוקה- עליו להגביל את הגיל בו נחשב הלימוד לעיסוק עד לגיל 29“. באיגוד מקווים כי נציגי הציונות הדתית בכנסת יצליחו להצל את תקציב הישיבות וימנעו את הפגיעה הקשה העתידה להגיע בעקבות הגזרות הקשות.
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il