דיונים בתוך מגזר הציונות הדתית בישראל מתקיימים כל הזמן, זה יכול להיות תנ"ך בגובה העיניים, שירות דתיות בצה"ל ומה לא. הדיונים השונים, במיוחד אלה הקוטביים הצליחו ליצור עמדות שונות, אולי אף חברות שונות, בתוך הציונות הדתית. בסופו של דיון השאלה הגדולה היא באיזו עמדה רוב הציונות הדתית תומכת? מי היא באמת הציונות הדתית של שנת 2014 ומה היא חושבת?
לראשונה ערכה החברה הבינלאומית Strativity Group, Inc סקר עמדות גדול מטעם ארגון הרבנים "בית הלל" כאשר מטרת הסקר היא להתבונן מקרוב על הציבור הדתי-ציוני ולבחון את מידת האחידות והשוני בתוכו ביחס לסוגיות שונות. על הסקר השיבו בסה"כ 3416 משיבים המתגוררים בישראל. כדי לבחון את איכות הסקר מבחינה מתודולוגית בוצעו מבחני מהימנות (reliability tests) לפריטים השונים ופרוצדורות סטטיסטיות נוספות (כגון ניתוחי גורמים - factor analysis לבחינת התוקף הפנימי של הנתונים) כך שהסקר עבר אישור אקדמי ונמצא כמיהמן.
חשוב לציין, תוצאות הסקר שיחשפו בפניכם יספרו לראשונה על עמדות הפלגים השונים בתוך הציונות הדתית אולם הוא לא יספרו לכם מהו גודל הפלגים בתוך הציונות הדתית. הסקר בפיקוח פרופ' אשר כהן חילק את הציונות הדתית לשלושה פלגים - חרד"ל, דתי ודתי מודרני אשר את עמדותיהם הסקר משקף. בהנחה שפלג האמצע "הדתי", משקף את המיינסטרים הציוני דתי, מעניין לראות מתי הקצוות, אם החרד"לים ואם המודרניים, תואמים למיינסטרים או חורגים ממנו.
מחויבות להלכה - חרד"ליות מתפללות יותר, אוהבים להיות דתיים
בקרב המגזר החרדל"י ניכרת הקפדה גבוהה על שמירת הלכה באורח החיים היומיומי. בהשוואה לכך, הדתיים נמצאים באמצע ואילו הדתיים המודרניים מבטאים פחות נאמנות לשמירת ההלכה. ההבדלים בין המגזרים ניכרים בסוגיות כגון תפילות במניין, הקפדה על כשרות, קביעת עיתים לתורה, היחס לסוגיות צניעות ועוד. למרות זאת, הרוב המוחלט בכל המגזרים היו בוחרים להיות דתיים או להשתייך לזרם הדתי לו הייתה ניתנת להם האפשרות. ביחס לשאלות סוגיית הפמיניזם המקודמת בעיקר על ידי הדתיים המודרניים, מעניין כי דווקא חרד"ליות מקפידות להתפלל יותר מהמודרניות.
נשים בחברה הדתית - לא יוצאים בשירת נשים, רוצים נשים מנהיגות
קיימים פערים גדולים ביחס למעמד האישה בין המגזר החרדל"י לבין המגזר הדתי-מודרני. עם זאת, למרות שמרבית המשיבים מהמגזר הדתי מודרני מצדדים באופן ברור בקידום מעמד האישה בקהילה ובעולם התורה והמצוות באופן כללי, עדיין רובם מעדיפים שלא לשנות את המצב הקיים לגבי תפקידיהן של נשים בתפילות בבתי הכנסת. מאידך, רוב המגזר החרדל"י סובר שקידום מעמד האישה פוגע במרקם החברתי והמשפחתי, בסוגיה זו גם הדתיים נוטים אל החרד"לים. דתיים מודרנים לא רואים בלבוש צנוע מרכיב חשוב בשמירת מצוות של נשים דתיות. מרבית הציונות הדתית, כולל החרד"לים לא יצאו מטקס רשמי בשל שירת נשים.
שירות בצה"ל - לא לשירות נשים, כולם בעד ישיבות ההסדר
בנוגע לשירות בצה"ל התגלו פערים משמעותיים לגבי כל הסוגיות שנסקרו: סירוב פקודה, אורך השירות, גיוס חרדים וגיוס נשים. כמחצית מהדתיים המודרניים סבורים שבנות דתיות צריכות לשרת בצבא, לעומת החרד"לים והדתיים שסבורים את ההיפך. כ70% מהדתיים המודרניים סבורים שעל החרדים להתגייס לצה"ל לעומת כ-30% במגזר החרד"לי. רוב הציונות הדתית סוברת שאין חובה לשרת 3 שנים בצה"ל ובכך מחזקים את מסלול ישיבות ההסדר.
התחדשות יהודית - נגד מסורתיים, נגד רפורמים וקונסרבטיבים
בנוגע להתחדשות יהודית קיימים פערים מסוימים בין פלגי הציונות הדתית אולם באופן רחב, רוב הציונות הדתית סוברת שאין לתת לרפורמים ולקונסרבטיבים מעמד שווה לאורתודוקסים במדינת ישראל. ועוד, רוב הציונות הדתית סוברת שאדם לא יכול להיות יהודי מסורתי מבלי לקיים מצוות.
חינוך - נגד הפרדה מגדרית ביסודי, תומכים בתנ"ך בגובה העיניים
בנוגע לגישות חינוכיות התגלו פערים גדולים ביחס לפתיחות בחינוך והצורך בהפרדה מגדרית. הדתיים המודרניים סבורים שהחינוך הדתי הקצין בשנים האחרונות בעוד החרדלי"ם מתנגדים לכך. בסוגיית תנ"ך בגובה העיניים, רוב הציונות הדתית חושבת שבשיטה זו יש ללמוד תנ"ך. פער משמעותי התגלה כאשר רוב החרד"לים תומכים בפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים אל מול רוב הציונות הדתית מתנגדת להפרדה.
צדק חברתי - ערך דתי עליון, לקחת חלק בסוגיות חברתיות
נושא זה מהווה קונצנזוס בזרם הדתי על גווניו השונים. לא נמצאו הבדלים בין המגזרים ביחס לסוגיות העוסקות בצדק חברתי וקיימת הסכמה רחבה לגבי חשיבותו של צדק חברתי כערך יהודי. לגבי שוויון זכויות קיים פער בין החרד"לים למודרניים.
תרבות ובדלנות - חרד"לים אינם צורכים תרבות, בעד קשרים טובים עם החילונים
קיימים פערים ניכרים בעמדות המגזרים השונים ביחס לתרבות הכללית ויחסי דתיים-חילוניים. חרד"לים מתנגדים באופן נחרץ לאחזקת טלוויזיה בניגוד לדתיים ולמודרניים שלא רואים בכך בעיה. השתתפות באירוע תרבות הינה משגרת חייהם של המודרניים, שגרה שלא קיימת בקרב החרד"לים. כל הפלגים מתנגדים כי על הדתיים לחיות בחברה סגורה מהחברה החילונית.
הנהגה רבנית וממסד דתי - הרבנות הראשית לא מייצגת אותנו, הרבנים לא רלוונטים
תמונת מצב מדאיגה - ביחס לרבנות הראשית, ניכרת אכזבה מהממסד הרבני. רוב הציבור הדתי מכל המגזרים סבור שהרבנות הראשית אינה מייצגת את ערכיו ושיש לשפר את שירותי הדת במדינת ישראל. רק 6% מקרב המגזר הדתי-מודרני ו-20% מקרב המגזר הדתי חשים הזדהות עם הרבנות הראשית, ואפילו בקרב המגזר החרדל"י רק 37% חשים הזדהות עם הממסד הרבני. לגבי יחס הציבור לרבנים, ניכרת תחושת חוסר רלוונטיות בקרב המשיבים לסקר מכל המגזרים לגבי העולם הרבני, אם כי גם כאן יש פערים ברורים בין המגזרים השונים. רק 5% מקרב המגזר הדתי מודרני סבור שהרבנים מבינים את עולמם. גם בקרב המגזר הדתי רק 20% סבורים הרבנים מבינים את עולמם ואפילו בקרב המגזר החרדל"י רק כמחצית סבורים שהרבנים מבינים את עולמם. בנוסף מסתמן שככל שעולה הגיל, כך מתעצמת תחושת חוסר הרלוונטיות של הרבנים. בקרב הצעירים בגילאי 18-25 סבורים כרבע מהנסקרים שההנהגה הרבנית רלוונטית לצרכי הציבור לעומת 15% בלבד בגילאי 56 ומעלה.
דת ומדינה - נגד הפרדת הדת מהמדינה, לא לנישואים אזרחיים
למרות שלדעת רוב המשיבים מכל המגזרים מדינת ישראל יכולה להיות יהודית ודמוקרטית, במקרה של קונפליקט בין השניים סבור הרוב הגדול של המגזר החרד"לי שחוקי ההלכה גוברים על חוקי המדינה, זאת לעומת המודרניים שסוברים את ההיפך. רובו המוחלט של המגזר החרד"לי מתנגד להפרדת דת ומדינה ולנישואין אזרחיים ובכך תואם לעמדת המיינסטרים.
השקפה פוליטית - הציונות הדתית בימין, נשמה
בנוגע לעמדות הפוליטיות, מרבית המשיבים מביעים עמדות בעלות נטייה ימנית אם כי ניכרים הבדלים בין המגזר החרדל"י והדתי אשר אינם מוכנים לפשרות טריטוריאליות לבין המגזר הדתי מודרני אשר שליש ממנו מוכן לשקול פשרות כאלו.
קשר בין הגדרה עצמית לבין שנות לימוד בישיבה -
לסיום יש לציין כי בקרב המגדירים את עצמם כ"דתי", זוהו כרבע מהמשיבים (24.7%, 431 משיבים) המאופיינים (על פי דיווחם) בדפוסי התנהגות ועמדות הדומים במידה רבה לאלו המאפיינים את המגזר החרדל"י. במקביל לכך, זוהו כי כשליש מהמגדירים את עצמם כ"דתי (34.7%, 606 משיבים) הם בעלי דפוסי התנהגות ועמדות הדומים לאלו של המגזר הדתי מודרני.
"תוצאות הסקר מחייבות את כלל רבני הציונות הדתית, במגזרים השונים, לפעילות במגוון ערוצים" מגיבים ארגון רבני בית הלל לתוצאות הסקר הגדול "הממצאים מעידים על הצורך הדחוף והחיוני בפיתוחה וחיזוקה של הנהגה תורנית רלוונטית למגוון הקהילות של הציונות הדתית ברחבי הארץ. אנו רואים חשיבות עליונה בתפיסתה של ההלכה היהודית כרלוונטית לחיים, בהעלאת המוטיבציה לשמירת מצוות והגברת המחויבות בפועל להלכה בקרב הציבור הציוני דתי לגווניו. לאור זאת, ממצאי הסקר מאירים ומחזקים עוד את הצורך בהחזרת תחושת האמון ברבנים ובממסד הרבני בישראל ובבניית גשרים בין ערכי החברה הכללית לבין ערכי התורה והמחויבות להלכה".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il