סגירת מעגל. לפני תשע שנים, באוגוסט 2005, פונה ביתו של אשר בן הרוש ביישוב נצר חזני במסגרת תכנית ההתנתקות. רגע לפני הפינוי, תוך כדי הצער והדמעות ביקש בן הרוש מהקצין ששימש ראש צוות הפינוי להוריד את המזוזה שבכניסה לבית, והבטיח שיזמין אותו לחנוכת הבית החדש וקביעת המזוזה במקום.
"ברגע הקשה ביותר שהיה לנו, כשנפגשנו עם החיילים, ביקשתי מהם שני דברים - להוריד את המזוזות ולהוריד את הדגל מהחצר. אלו היו רגעים מאוד קשים לנו, ותוך כדי הבכי והצער אמרתי לעצמי שכנראה שהקב"ה רוצה שאנחנו נבנה בית גדול יותר ויותר יפה", מספר ל'כיפה' אשר בן הרוש, תושב נצר חזני לשעבר שהתגורר בעשור האחרון עם בני משפחתו במדרשה בחספין ולאחר מכן ביישוב אבני איתן שבגולן, על הרגעים הקשים של העקירה, בתוכם הוא העלה את הרעיון להזמין את החיילים שביצעו את הגירוש לחנוכת ביתו החדש.
אתמול בערב, קצת יותר מתשע שנים לאחר האירוע הטראומטי, פרסמה כלתו, יעל, את התמונה של אותו קצין, בתקווה שיצליחו לאתר את הקצין, ויזמינו אותו לחנוכת הבית החדש ביישוב החדש נצר חזני.
“שעה קלה לפני שמגיע צוות ההובלה, שיעביר את הציוד מהקראוילה לבית הקבע בנצר חזני המתחדשת, אשר ביקש ממני למצוא את אותו קצין ולהזמין אותו לחנוכת הבית שתתקיים בנר ראשון של חנוכה”, כתבה יעל. "קטונתי לנוכח ההתעצמות ושאר הרוח של חמי, הן אז בכאב ובצער העקירה והן היום בהמולה, ההתארגנות וההתרגשות עם המעבר. אני מבקשת לשתף את התמונה על מנת לאתר את הקצין שבתמונה ולהגשים את חזונו של אשר, (ומרים ז"ל שלצערי לא זכתה) בן הרוש".
[embed]https://www.facebook.com/yael.g.harush/posts/10152344698830876?pnref=story[/embed]
“ביקשתי מבני שיקח את הכתובות של החיילים כדי שיבואו לחנוכת הבית החדש, אבל כנראה שאז זה היה בלתי אפשרי כי אסור היה להם למסור פרטים", מספר בן הרוש. “אתמול, רגע לפני שאנחנו עוברים לבית החדש ביישוב נצר חזני שבדרום, התחלנו בניסיונות ליצור קשר עם אותם חיילים. רציתי שאותם אלו שראו הרס יראו גם תקומה".
מספר שעות לאחר שפורסם הסטטוס הנרגש, יצרו המגורשים קשר עם הקצין שהוציא אותם מביתם, ולמרות שעוד לא נקבע סופית שיגיע לחנוכת הבית, הקצין הביע הסכמה כללית. בנר ראשון של חנוכה יקיימו בני משפחת הרוש את טקס חנוכת הבית, ובתקווה גם אלו שגירשו אותו מביתו יהיו בין האורחים שיזכו לראות בלידה מחדש.