עמוס חכם, חתן התנ"ך הראשון של ישראל, נפטר ביום חמישי האחרון והוא בן 91. חכם הפך לסמל לידענות תנ"כית והוא גדל בקושי רב ובחיים מורכבים, שכן היה יתום מאב ובן לאב נכה סבל מחיי מחסור וכשהיה תינוק נפצע בראשו ובשל כך לקה בדיבורו. לפרנסתו עבד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שם קיבל את התפקיד הפעוט כרשם הקבלות והיה קורא את התנ"ך למתרגם כתב ברייל.
בזמנו החופשי היה לומד תנ"ך, שכניו ומכריו שידעו זאת עודדו אותו להירשם לחידון התנ"ך הראשון של ישראל. ב-4 לאוגוסט בתשי"ח היה חכם לזוכה חידון התנ"ך הארצי הראשון ושבועיים לאחר מכן זכה בחידון התנ"ך העולמי הראשון. זכייתו הפכה אותו לשם דבר בישראל ובתפוצות, עוד לפני עידן הסלבס הוכתר כאיש השנה של עיתון "העולם הזה". לחתונתו כמה שנים מאור יותר התייצב ראש הממשלה בן גוריון שהתיידד עם חכם בעקבות הזכייה.
כמה מתרומותיו הגדולות של עמוס חכם הם שמונה מספרי סדרת דעת מקרא הנושאים את פירושו וערכים רבים באנציקלופדיה העברית ועל כך קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ"ד (1984). בשנותיו האחרונות התגורר באפרת ולאחר פטירתו הותיר אחריו את בנו, ד"ר נוח חכם, חוקר מקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים.