בעקבות הפרסום בכיפה אודות התופעה ההולכת וגוברת במסגרתה בתי עסק בירושלים "מוותרים" על תעודת הכשרות מטעם הרבנות ומציגים עצמם כמקומות "כשרים ללא תעודה", פנתה תנועת "נאמני תורה ועבודה" לשר לשירותי דת יעקב מרגי ולרבנות הראשית לישראל, בבקשה לגבש פתרון למה שמסתמן בעיניהם כ"מצוקה אמיתית" שגוברת ברחוב הישראלי.
במכתב שהעבירה התנועה נטען כי התופעה בשטח "באה כמענה לבעיה אמיתית וחמורה, אשר גם אנו, לאור בדיקות בשטח, מעידים על היקפה הרחב. לצערנו, במקומות רבים הפך המונח כשרות לשם נרדף לעסקאות אפלות ולרמאויות. זה שנים רבות שמערך הכשרות חולה בשחיתות ובסיאוב כמו גם בהיעדר השגחה ראויה".
בתנועה, עם זאת, מציינים כי מדובר ב"פתרון גרוע", שכן "ויתור על ההשגחה והצגת מסעדות ככשרות הינו אבסורד מבחינה הלכתית ויתכן אף כעבירה על החוק". ב"נאמני תורה ועבודה" הציעו לרבנות לאמץ "מודל קהילתי" שנוסח על ידה, לפיו יבוטל המונופול של הרבנות בתחום הכשרות ויועבר לידי הקהילות. "גופי הכשרות הקהילתיים יידרשו לשקיפות וינוהלו כעמותות ללא כוונות רווח. רק באופן זה ניתן יהיה להבטיח מזון כשר כמו גם לצמצם את השחיתות ואת תחושת הניכור שחשים יהודים כלפי גופים אלו", טוענים בתנועה.
עד לאימוץ המודל, ב"נאמני תורה ועבודה" קראו לשר לשירותי דת לעגן את מערכי הכשרות החוץ-ממלכתיים, הבד"צים, בחקיקה. להצעתם, בד"צ יהיה חייב להתארגן כעמותה ללא כוונות רווח. כמו כן מציעים בתנועה קביעת אגרה לבקשה לתעודת הכשר, קביעת סטנדרטים מנהליים חד משמעיים להעסקת המשגיחים ומהלך אשר יוביל לכך שמערך הכשרות ברבנויות המקומיות יתנהל כ'משק כספים סגור', ועל רווחיו להיות מוקדשים לתפעול ולשיפור של מערך הכשרות עצמו.
 |
|
(צילום: מסעדת מול דן)
|
בין יתר ההצעות ציינו בתנועה כי "יש לעודד שקיפות בכל רכיבי הכשרות: פרסום העמדות ההלכתיות של כל רבנות, גובה האגרות שמשלמים המוסדות השונים, כמו גם פרסום של כללי הקביעה שלהן, מתן תשלום לרבנות המקומית ולא למשגיחים ופרסום שמות בעלי התפקידים וקשרי המשפחה ביניהם". בתנועה טוענים כי חובתה של הרבנות למנות נציב תלונות עצמאי ובלתי תלוי, אשר "יוכל לבחון כל תלונה כנגד מערך הכשרות - תלונה העשויה להיות מופנית מצד צרכני הכשרות, מצד בעלי תעודות הכשרות או מצד משגיחים במערכת".
"ללא שינוי משמעותי ומיידי, חוששנו שהתופעה הנזכרת מעלה תהפוך לדבר מקובל ונרחב", טוענים בתנועה.