שנת תשע"ו נסובה רבות סביב משברים ומחלוקות בנושאי דת שונים. רחבת הכותל ופתיחת עסקים בשבת, הם רק חלק מחומרי הבעירה שעלולים להצית את המלחמות הבאות בענייני יהדות במרחב הציבורי. עם זאת, החליטו במרכז ליב"ה להצביע, לכבוד שנת תשע"ז שזה עתה נפתחה, על מספר נתונים שלטענתם מעידים על חיזוק מדינת ישראל, כמדינה יהודית, בשנה החולפת.
בשנה החולפת, אומרים בליב"ה, מונו לא מעט רבנים לתפקידי רבנות שונים, חלקם לאחר שלא אויישו במשך שנים רבות. במהלך השנה, עברו בהצלחה את מבחני הרבנות, 382 נבחנים. כמו כן רק בחודש שעבר, קיבלו סמיכה לרבנות עיר או לדיינות 150 תלמידי חכמים נוספים. בנוסף לכך, לאחר שנים ארוכות ללא מינויים בבית הדין הגדול, מונו השנה 10 דיינים חדשים. כמו כן, מונו גם 22 דיינים חדשים לבתי הדין האזוריים ומנכ"ל חדש לרבנות הראשית, החל למלא את תפקידו.
ע"פ ממצאי המכון, בישראל ישנם כיום כ- 1,550 מוסדות ללימוד תורה, בהם לומדים כ-126,00 איש בין גילאי 67־18. כמו כן, מדינת ישראל הכירה לראשונה, על לימודים תורניים כמקבילים לתואר אקדמי לעניין שכר ותנאי קבלה לעבודה במגזר הציבורי. בליב"ה בחרו גם לציין את פסיקת בג"ץ לטובת מערך הכשרות הממלכתי, בו הורה בית המשפט כי בתי עסק המעוניינים להחזיק בתעודת כשרות יחויבו לעשות זאת אך ורק דרך הרבנות הראשית לישראל.
אכיפת שמירת השבת במרחב הציבורי באיזור תל אביב, נשמעת מעט דימיונית, אך בירושלים, הוגשו כתבי אישום כנגד מספר מרכולים שהיו פתוחים בשבת, ואושר מבנה חדש לעמותות תרבות תוך התניה שלא יפעלו בשבת. גם בנושא עבודות הרכבת בשבת, טוענים בליב"ה, הושמעה עמדה ברורה בציבור הישראלי בדבר חשיבות שמירת השבת הממלכתית.
בתחום החינוך בצה"ל, הודיע הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, על הפסקת ההתקשרות עם המכונים החיצוניים להפעלת קורסי החינוך בצבא. בליב"ה מדגישים כי ההחלטה התקבלה, ע"פ גורמים צבאיים, במטרה "להוציא ויכוחים פוליטיים מצה"ל ולהחזיר את הפעילות לידי מפקדים". לטענת אנשי המכון, מכונים אלו (בינ"ה ומכון הרטמן), הנתמכים ע"י הקרן החדשה לישראל השפיעו עמוקות על רוח הלחימה בצה"ל ועל היחס ליהדות והדת בצבא.
בעולם החקיקה אושרו השנה שתי הצעות חוק משמעותיות. האחת מאפשרת למועצות הדתיות של הרבנות הראשית למנוע שימוש במקוואות ציבוריים לצורך גיורים רפורמיים ("חוק המקוואות"). השנייה מבטלת את התניית התקצוב לבתי הספר בלימודי ליבה דבר שפגע במוסדות הלימוד החרדיים. בהיבט התקציבי, תקציבי הישיבות תוקנו וחזרו לגודלן לפני הקיצוצים של הממשלה הקודמת.