שלום נפתלי.
לפני ששה חודשים הודעת על התמודדות לראשות "הבית היהודי" והבטחת לכולנו ש"משהו חדש מתחיל". ואכן, הצלחת לחולל מהפך. לא רק בראשות המפלגה, אלא גם בציבור הדתי-לאומי כולו, שהחל להתמלא בהתלהבות חדשה, לזקוף את ראשו ולהכיר בזכותו, וגם בחובתו, להוביל ולהנהיג.
לפני כשלושה שבועות ריגשת אותנו כאשר הכרזת, מייד לאחר שנבחרת לראשות "הבית היהודי": "כולם שואלים איפה הכסף? ואנחנו שואלים: איפה הערכים?" - בהתבטאות ערכית זו זקפת את ראשו של הציבור שלנו, ציבור ערכי שמאס בפוליטיקה המסואבת ושואף למנהיגות שתבטא היטב את ערכיו ותפעל להגשמתם.
כשבוע לאחר מכן התברכנו בנבחרת החדשה והמוצלחת של "הבית היהודי", וכבר אז ציפינו לצעד הבא והמתבקש בדרך החדשה אליה יצאנו: האיחוד המובטח עם "האיחוד הלאומי". ואכן, "האיחוד הלאומי" העמיד אף הוא נבחרת מצוינת, המשלימה בדיוק את רשימת "הבית היהודי", ויוצרת יחד יצוג מלא לחברה הרבגונית של הציבור הדתי לאומי. איחוד שתי המפלגות התבקש, איפוא, לא רק בשל ההסכמים עליהם חתמו נציגיהן, אלא גם ובעיקר בשל הצורך לייצג את הציבור כולו, ולאחד את הכוחות כולם לקראת ההתמודדות הגדולה בבחירות הכלליות.
אבל, למעלה משבוע עבר, והאיחוד המבוקש מתעכב וטרם בוצע. מפה לאוזן עוברת השמועה ש"העגלה נתקעה". שהמשא-ומתן אינו מתקדם. שאין כוונה לקיים את הסכם האיחוד, ושהמגעים אינם מתנהלים בין המנהיגים, אלא בדרגים ב' וג', כשכל צד מתבצר בעמדותיו. האמנם, נפתלי, ירדנו מהדרך החדשה אל הבוץ והרפש של הפוליטיקה הישנה?
לא לי להתערב במשא ומתן, לא לי לקבוע מה צודק ומה ראוי בחלוקת הרשימה והתפקידים בסיעה המשותפת. אבל דבר אחד צריך להיות ברור לכל מי שעיניו בראשו: הנציגים הנבחרים של "האיחוד הלאומי" משלימים את הפאזל אם יצורפו. בלעדיהם יישאר ציבור גדול וערכי בתחושה ש"הבית היהודי" אינו ביתם. לדידי, הדברים אמורים במיוחד ביחס לנציגה הנשית של האיחוד הלאומי, אורית סטרוק, אשר בלעדיה עלולות נשים רבות בנות-דמותה, שהתורה היא מרכז חייהן, למצוא את עצמן ללא יצוג מתאים בכנסת. שמחתי מאד על היבחרה של איילת שקד מוכשרת , רצינית וערכית,, אבל תהיה זו טעות להתעלם מציבור גדול של נשים וגברים הרואים באורית, לוחמת צדק אמיצה ומוכשרת להפליא, אשה שחייבת להיות בכנסת.
נכון, נציגי "הבית היהודי" נבחרו בפריימריז. השקיעו שבועות וחודשים, כמו גם כספים רבים, בהתמודדות. אבל, עובדה זו אינה הופכת אותם לראויים יותר, למוכשרים יותר, מנציגי "האיחוד הלאומי" שמאחורי כל אחד ואחת מהם עשרות שנים של עשיה ציבורית מכובדת וענפה. פריימריז אינם חזות הכל, ושבועות של קמפיין מוצלח אינם מבטיחים בהכרח יצוג הולם ועשיה ברוכה בכנסת, בודאי לא יותר מהקרדיט המרשים של עשיה העומד לזכותם של מועמדי הרשימה המקבילה.
התקשורת הישראלית עסקה הבוקר לא-מעט בסכנות הטמונות בשיטת הפריימריז: ה"דילים", מפקדי הארגזים, קבלני הקולות וקבוצות האינטרסים - הכל מודים ואף מתריעים ששיטת הפריימריז טומנת בתוכה לא-מעט סכנות לדמוקרטיה. גם אצלנו בבית כבר נראו ניצנים כאלה, ויש אומרים שאף השפיעו על תוצאות הבחירות האחרונות. חובה עלינו לוודא שלא יהפכו לשורש פורה ראש ולענה, שכן אחרת לא נזכה לצאת לדרך חדשה אלא נידרדר שוב אל המפד"ל הישנה.
בכל אלה תצטרך לטפל בשנים הקרובות. אבל עכשיו, בימים הקרובים, עדיף אפילו בשעות הקרובות, אני פונה אליך ומבקשת שתוציא את העגלה מהבוץ ותעלה אותה מהר חזרה אל דרך המלך, כדי שהציונות הדתית וכל אוהביה יוכלו להתקדם יחד, בכוחות משותפים, אל היעדים החשובים שלפנינו.
הכותבת הינה מנהלת פורום "תקנה" וחברת מרכז המפד"ל לשעבר.