נפתח בהצהרה חשובה: אנו הח"מ, התפקדנו לפני כשנה לבית היהודי וגם פקדנו אנשים רבים. בחרנו בבנט ליו"ר המפלגה וגם בבחירות הכלליות שמנו 'טב' בקלפי. בנוסף לכך, שימו לב היטב, אנו בעד מועמדותו של הרב אריאל לרבנות הראשית. הנה, זה יצא, עכשיו אפשר להירגע. בהנחה שאתם עוד ממשיכים לקרוא, נסביר למה ראינו לנכון לשתף את המידע הכל כך לא חשוב הזה. העניין הוא כזה: בשבועות האחרונים נוצר רושם כאילו כל מתפקדי הבית היהודי וכל בוחריה, תומכים ברב סתיו, אז הרגשנו צורך לומר - הנה, לא כולם.
אין מספיק מילים לתאר את התסכול שבעמידה מול מערכת יחסי ציבור משומנת היטב.
אבל קצת כמו בימי הסכמי אוסלו שמחנה הימין כולו הוגדר כאויב השלום ואוהב המלחמה רק כי יצא נגד ההסכמים ההזויים דאז, גם היום כולם מספרים לנו בהחלטיות כי העם אמר את דברו. כך אומרים לנו: מי שבחר בבית היהודי אלה לא רבני תקומה (או רבנים בכלל), חבר כנסת שחושב אחרת לא יודע מי שלח אותו (חייל של הרב טאו), חוק פרסונאלי המותאם לבחירת הרב סתיו הוא לגיטימי אבל חוק שמאפשר לרב אריאל להיבחר הוא דיל מסריח ופוליטיקה ישנה, היהדות צריכה להיות מעורבת עם הבריות, דהיינו: מי שלא רוצה לראות את הרב סתיו כרב ראשי הוא איזה חשוך מסתגר וקיצוני (בית שמאי) ורק תומכי הרב סתיו מבינים מהי תורה ומהו עם ישראל (בית הלל). בקיצור - ראיה דיכוטומית ילדותית ופגיעה אנושה באינטליגנציה (כל הטענות נאספו מסטטוסים וטורים מהשבועות האחרונים, חלקם נכתבו בידי אנשים רציניים).
אם תטען, חלילה, שאתה סבור שהרב סתיו אינו האיש המתאים מיד תואשם בכניעה לחרדים, ברצון לשמר את השחיתות ברבנות ובחרד"ליות, ה' ירחם. זה גם אומר שאתה מנותק מעם ישראל, כי ידוע מזמן שהחרד"לניקים מנותקים מעם ישראל. כמובן שדבריך יוגדרו כביזוי ת"ח, כי כידוע ביזוי ת"ח זה רק כשאומרים שהרב סתיו לא מתאים ולא, למשל, כשאומרים - לא ניתן לרבנים להתערב לנו בהחלטות.
המערכה הזו מלובה ע"י אנשי חצר ועיתונאים מגזריים שכנראה צריכים להוכיח שהם לא נופלים מחבריהם ב-YNET. כותרות מעוותות ומוגזמות, אמירות חד צדדיות פרובוקטיביות, או בקיצור - גועל נפש מרוכז שגורם לרבים ממכרינו לתהות האם לא עדיף רב חרדי וזהו?
השיח המתלהם מונע כל דיון מעמיק בשאלה מהו תפקידנו בשרשרת הדורות, מה צריכה להיות דמותה של הרבנות והעומד בראשה, איך ניתן לפתור את הבעיות בקשר בין העם בישראל לבין התורה והמערכת הדתית. יש נושאים רבים שצריך ורצוי לדון בהם בכובד ראש ומתוך חיפוש האמת - הבעיה היא שכל חצי דיון הופך לפינג-פונג של חילופי האשמות. הוצאנו את הדיון העקרוני מבית המדרש וכיום מנהלים אותו יח"צנים למיניהם. הם טובים בזה, הרבה יותר מהרב דרוקמן והרבנים התומכים ברב אריאל שאינם יודעים לדבר את השפה הזאת של תקשורת ההמונים ואין להם צבא של אנשי פייסבוק וטוקבקיסטים.
אנו מציעים, אם לא מאוחר מידי, לחזור לדיון אמיתי בשאלות לעיל. בלי ציניות ובלי פסילה אוטומטית של עמדות ושל אנשים, משני הצדדים. התחושה אצל רבים היא שאת המערכה כבר הפסדנו, לא משנה כבר מי יהיה רב ראשי - הנזק כבר נעשה. אולי עוד אפשר לתקן, אולי.