מחקר: פחות קצינים ומפקדים יוצאים מהמכינות הקדם צבאיות

בוגרי המכינות יוצאים יותר לפיקוד? תחשבו שוב. במשך שנים הרגילו אותנו לחשוב שבוגרי המכינות הקדם צבאיות פונים באופן משמעותי הרבה יותר לכיוונים של פיקוד וקצונה בצה"ל. אך הנתון, שאומנם היה אולי נכון בתחילתו, מתברר שאינו נכון בשנים האחרונות.

מחקר חדש שנעשה באוניבריסיטת בן גוריון, המתבסס על נתונים רשמיים מפורטים של צה"ל, המתפרסם באתר הארץ, מעלה נתונים מפתיעים שחושפים שלמרות הגידול במספר המכינות הקדם צבאיות, תרומתם לקצונה, לפיקוד ולשירות בקבע נמצא דווקא במגמת ירידה. עוד מתברר, כי דווקא במכינות הדתיות, המקדשות את היציאה לקצונה, מורגשת ירידה בנכונות להתנדב ולהגיע לתפקידי פיקוד.

המחקר של ד"ר נעמי אבנשפנגר, שהתפרסם בגיליון האחרון של המגזין הצבאי 'מערכות', השווה בין בוגרי המכינות הקדם צבאיות, בוגרי שנת שירות וכלל המתגייסים. מהבדיקה עולה כי דווקא בוגרי שנת שירות, העוסקים במשך שנה במשימות התנדבות בקהילה ורק לאחר מכן מתגייסים, הם אלו המובילים בשיעור ניכר ביציאה לקצונה.

(צילום: דובר צהל)

ביציאה לפיקוד זוטר המכינות עדיין מובילות, אך ניכרת ירידה בולטת במספר המפקדים במשך השנים. כך, ב-2001 יצאו לפיקוד זוטר 40.9% מבוגרי המכינות ו25.9% יצאו לקצונה. ב-2004 שיעור המפקדים הזוטרים עלה ל40.9% אך שיעור היוצאים לקצונה ירד ל-20.5%. ב-2006 יצאו רק 37% לפיקוד זוטר ו-18 מבוגרי המכינות יצאו לקצונה, וב-2008 יצאו 36% לפיקוד זוטר, ו-15% בלבד יצאו לקצונה.

לדברי ד"ר אבנשפנגר מסקנות המחקר משקפות את המצב בצבא עד מחצית שנת 2012, כשעל פי מחקריה שיעור בוגרי המכינות שפנו למסלול פיקודי ביחידות הלוחמות היה נמוך למדי. לדבריה, בזמן שראשי המכינות מדגישים את תרומתן להפניית הבוגרים לשירות משמעותי, מסלול המכינות מעכב את הגיוס בשנה עד שנה וחצי ולכן תלמידי המכינות מתלבטים לגבי התנדבות לפיקוד וחתימה לקבע.

המחקר מציג נתונים מפורטים לגבי מכינות ספציפיות, וכך אפילו במכינות הדתיות המובילות כמו עלי ועצם (עצמונה) ניכר פער גדול בין שיעור המתגייסים לתפקידי לחימה לבין המשרתים כמפקדים זוטרים וקצינים. בוגרי עלי לדוגמא מתפארים ב-90% המשרתים כלוחמים, אך בין 2001 ל-2004 שירתו כלוחמים 382, כשרק 42.2% משרתים כקצינים. בין 2005 ל-2008 עלה מספר הלוחמים ל-397 אך מספר הקצינים ירד ל-136, רק 31.7%.

על פי החוקרת, הירידה בקרב הגיוס לשירות משמעותי כקצינים נובע ממספר תהליכים, בהם ההתנתקות והכעס שעוררה בציונות הדתית, הגברת הרצון להגשמה עצמית של הבוגרים על חשבון נכונות לתרום לצבא והמתח בין דתיים לחילונים סביב שילוב נשים במספר רב של יחידות בצה"ל.