"אני רוצה להגיע למצב בו לא תהיה לאויב שלנו מוטיבציה להילחם בנו. אפשר להגיע לזה, יש לנו את היכולת בעזרת השם. אני מוכן, הלוחמים מוכנים, יש להם מוטיבציה אדירה - אבל זה לא תלוי בנו, זה תלוי בהחלטות של המפקדים שמעלי, ובעיקר בדרג המדיני, שצריך להסיר את המעצורים ולתת לנו לעבוד. בלי החלטות שלו לא נוכל לעבוד".
בעוד מבצע צוק איתן בעיצומו התראיין מפקד חטיבת גבעתי אלוף משנה עופר וינטר לעיתון החרדי 'משפחה' והסביר כי הוא רואה ניסים בכל יום. על הלחימה הוא אומר, "יש רושם בציבור כאילו קשה לנו. כאילו יש יותר הרוגים ופחות הישגים. זה לא נכון, ממש לא נכון. הלחימה אינה קשה, היא פחות קשה ממה שציפינו. נכון, החמאס הוא אויב מתוחכם ואכזר, אבל בחסדי שמים אנחנו מתוחכמים יותר".
וינטר התייחס לניסים אשר התרחשו במהלך הלחימה. "נס כפי שהתרחש בעת הלחימה בחירבת חיזעה לא ראיתי בכל ימי הקריירה הצבאית שלי“. הוא מספר בדברים שהובאו בnrg: "החלטנו לתקוף את המקום עוד לפני עלות השחר, כדי שאיש לא יבחין בנו. כוח החלוץ הגיע למקום בזמן, אבל הלוחמים משום מה איחרו. לא ידענו מה לעשות כי בינתיים החל להאיר השחר, ונצנוצי אור החלו להראות את הלוחמים. מנגד היינו חייבים לתקוף, ואז פתאום הגנו עלינו עננים. ענני כבוד. לפתע כיסה אותנו, את כל הלוחמים, ערפל כבד, שהלך אתנו בכל ההתקפה. איש לא ראה אותנו. רק כאשר פוצצו הבתים שהיו צריכים להתפוצץ וכבר לא נשקפה כל סכנה לחיינו, התפזר לפתע הערפל. ממש 'כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להושיע אתכם'".
וינטר מספר על כך שלאחר שחייליו הרגו חמישה מחבלים שיצאו מפיר של מנהרה "נשאתי כפיי לשמיים ואמרתי ברוך השם, תודה לך השם". עוד הוא מספר כי "מה שמנחה אותי, בפיקוד בכלל ובמבצע הזה בפרט, הם שני עקרונות: לא חוזרים בלי לבצע, ועושים הכל כדי לחזור לשלום“.
מח"ט גבעתי התייחס גם לדף המפקד ששיגר לפקודיו רגע לפני תחילת המבצע הקרקעי ברצועת עזה. "מי שתקף אותי בגין המכתב ראה כנראה כלי נשק רק בתמונות, לא היה בחיים שלו בקרב ואינו יודע מהי רוח לחימה... לפני יציאה לקרב אני מקריא לפני חייליי את דברי כהן משוח המלחמה - 'שמע ישראל אתם יוצאים היום למלחמה' וכו'. אין אחד מהם, ואפילו החילונים ביותר, שאינם אומרים בכוונה עצומה את התפילה לפני יציאה לקרב. במלחמה, כשהחיילים יודעים שהם עשויים למסור את הדבר הכי יקר להם, את חייהם, הם מתחברים לאמת שלהם. כשאדם בסכנת חיים, הוא מתחבר לאמת הפנימית הכי עמוקה שלו, וכשזה קורה, גם הכופר הכי גדול פוגש את אלוקים. זאת הסיבה שבמלחמה כולם מאמינים, חוץ מזה שרואים כל כך הרבה נסים, שקשה מאוד לא להאמין“.
וינטר מספר שבראשית המבצע הוא פנה לראשי ישיבות ולמקובלים וביקש מהם להתפלל להצלחת המבצע. ”הם הבטיחו לעשות זאת וביקשו ממני לקבל על עצמי משהו - עוד מצווה, עוד הידור. החלטתי לקבל עלי להתפלל שחרית בכוונה יתרה. אנחנו במצב לחימה, של לילות ללא שינה, ולעתים תפילת שחרית היא אחרי לילה בלי שינה. זה קשה מאוד, אבל אני יודע שזה בשביל החיילים, ואני משתדל לשמור את זה, להאריך בתפילה ולהתכוון יותר".
”דווקא בעת של מלחמה, שבה הרצון להצטרף לכוחות הלוחמים הוא עז, צריכים לחזור ולהדגיש שמה שהכי נדרש לעם ישראל זה שבני התורה ישבו וילמדו תורה ביתר עוצמה ועוז. לימוד התורה מגן על עם ישראל יותר מכל דבר אחר. מי שיכול לשבת וללמוד - זאת חובתו“.