יהודה יפרח, ממובילי שביתת הרעב והמחאה נגד פינוי שכונת גבעת האולפנה בבית אל, מסכם היום (ה') תשעה ימים של שביתת רעב שסופה בדחיית "חוק ההסדרה" על-ידי מליאת הכנסת, אתמול. מדבריו של יפרח עולה האשמה חמורה כלפי התנהלותה של מועצת יש"ע והנהגת ההתיישבות, ככזו המנותקת מהציבור ומחלקים נרחבים ביהודה ושומרון.
"בשבוע הראשון 60% מהאנרגיות הנפשיות שלנו הושקעו בהרגעת מלחמות היהודים. כולם יודעים שיש מתח לא פשוט בין הישובים הלא-מוכרים ביהודה ושומרון לבין הנהגת מועצת יש"ע, אבל עד השבוע גם אנחנו לא קלטנו עד כמה המצב חמור", כותב היום יפרח, שטוען כי "טראומת כפר מימון צרבה בקרב לא מעט מצעירי ההתיישבות ניכור עמוק, שלא לומר משטמה, נגד ההנהגה שלתחושתם מכרה אותם בנזיד עדשים וסרסה להם את המאבק".
יפרח טוען כי מוקד הבעיה של ההתיישבות כיום הוא "משבר המנהיגות", המהווה בעיה שצריך לטפל בה. "במבט לאחור אני מבין שההתיישבות במבוי סתום בין השאר בגלל שחולה לא מבין שהוא חולה. הנהגת יש"ע מודעת לנתק בינה לבין הציבור אך ממאנת לכל סוג של חשבון נפש. היא מסרבת בשיטתיות להפקת לקחים כלשהם או לאיזושהיא רפורמה אמיתית", טוען יפרח.
מוביל שביתת הרעב טוען כי הוא "לא מקבל את הטענה שנכשלנו. נכון, חוק ההסדרה נפל, אבל גובה הלהבות של המחאה שהלך וגבה הכניס את המערכת הפוליטית לתזזית וללחץ". לדבריו, "הודעת ראש הממשלה שהבטיחה תג מחיר של בנית מאות יחידות דיור מול הדירות שהורס השמאל לא הייתה מתקבלת ללא הלחץ הציבורי הזה. התובנה הזו חשובה מאד גם בהיבט הציבורי, כי הציבור מתקשה להתגייס למאבק כאשר הוא חווה רק כשלונות, ולכן חיוני לזהות ולציין את ההישגים".
מדובר מועצת יש"ע, רוני ארזי, נמסר בתגובה לכיפה כי "אנו בעיצומו של מאבק קשה על עתיד שכונת האולפנה והיישובים הצעירים. איננו רואים את עצמנו רשאים כעת לבזבז דקה אחת מזמננו על עיסוק בויכוחים מהסוג הזה. אנו ממליצים לכל אוהבי ההתיישבות לנהוג כמותנו".