כמה קל לאבד את מעמדך ב'מחנה השלום: בשבוע שעבר כתב א.ב יהושע מאמר בעיתון הארץ ובו חזר על דברים שאמר בכנס של מכון ירושלים למחקרי מדיניות ומאוחר יותר בראיון בגלי צה"ל. בהארץ כתב יהושע כי דיבר על "חשיבות המרחבים המשותפים הללו (לאוכלוסיות מעורבות בירושלים) גם כמעין מעבדה לחיים דו־לאומיים בכל שטח ארץ ישראל, לקראת האפשרות המעציבה והקשה, שפתרון החלוקה לשתי מדינות לא יוכל להתבצע לבסוף".
בראיון לרזי ברקאי בגל"ץ הוסיף יהושע ואמר: "לתת למאה אלף הפלסטינים שיושבים עכשיו בשטח C תושבות כמו לתושבי ירושלים על ידי כך אתה משדרג את מעמדם ואתה נותן להם ביטוח לאומי ודמי אבטלה, אתה מוריד את דרגת הממאירות של הכיבוש בשטח c " .
התגובות לא אחרו לבוא. עמירה הס, אשת שמאל הקיצוני הכותבת בעתון הארץ פרסמה מאמר ובו תקפה את הסכמתו של יהושע לסיפוח חלקי כשהיא מאוכזבת שהפתרון הזה מגיע ממי שהיא מכנה "אחד מהרבנים הראשיים של מחנה השלום". וכך כתבה הס בסיום מאמרה: " קשה להודות שהאידיאולוגיה הציונית ויציר כפיה - ישראל - יצרו מפלצת חמסנית, גזענית, יהירה, שודדת מים ואדמה והיסטוריה, שדם על ידיה בתירוצים ביטחוניים, שמתכננת בכוונת מכוון במשך עשרות שנים את מציאות הבנטוסטאנים המסוכנת של היום, משני עברי הקו הירוק. כל מה שעושה יהושע, זה ללכת בתלם ולהציע עוד תת־הגדרה שמסייעת לביורוקרטיה הישראלית לבתר את העם הפלסטיני ולנתקו ממרחביו ומאדמתו. עם חותם הכשרות של אחד מהרבנים הראשיים של מחנה השלום."
אורי אבנרי, מראשי השמאל הקיצוני גם הוא, עקף את יהושע משמאל וכינה את הצעתו "דבר מטומטם". בראיון לתוכניתו של מנחם הורביץ ברדיו גלי ישראל אמר אבנרי: "הייאוש הוא יועץ רע מאוד. מי שחושב או עושה מתוך ייאוש לא יגיע לשום דבר חוץ מאשר לייאוש יותר גדול. הוא (א. ב. יהושע) התייאש לגמרי והוא מציע, עם כל הכבוד הוא סופר חשוב, אבל עם כל הכבוד מה שהוא מציע זה דבר מטומטם, זה דבר שלא ייתכן בכלל, אבל בוא נעזוב, סופרים הם לא תמיד הוגי הדעות הכי חשובים. הקרב הזה על שלום בין ישראל ופלסטין לבין מלחמת נצח, מדינת האפרטהייד או מדינה ערבית עם מיעוט יהודי, הקרב הזה לא נגמר והוא לא הוכרע, הוא רחוק מלהיות מוכרע. (...). צריכים להעמיד מחדש את האידאל החילוני. חילוני זה לא ריק מדתיות, חילוני זו השקפת עולם שלמה, הומניסטית, ליברלית שמסתמכת על גדולי המחשבה האנושית ב- 2000 השנים האחרונות."