שש שנים אחרי עתירה שהגישה בנושא התנועה לאיכות השלטון, הוסדרו לראשונה הליכי המינויים במועצות הדתיות בישראל. בתשובה להחלטת בית המשפט מספטמבר האחרון, פרקליטות המדינה עדכנה היום (א‘) כי הנהלים להסדרת תחום ניהול כוח האדם במועצות הדתיות הוסדרו, לראשונה, בחוק שירות המדינה והם נכללים בחוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת.
עם זאת, במקביל להחלטה תקדימית זו, בתנועת לאיכות השלטון מציינים כי ”ראש הממשלה והמשרד לשירותי דת עדיין נמנעו מקבלת החלטה ברורה המחילה את דיני המשמעת על עובדי מועצות דתיות, בדומה לעובדי רשיות מקומיות ועובדי מדינה. מתשובת הפרקליטות בנושא, ראש הממשלה עתיד להידרש לנושא בששת החודשים הקרובים“.
כזכור, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ עוד בשנת 2007 בדרישה כי ראש הממשלה והרשות לענייני דתות יחילו על המועצות הדתיות את דיני המשמעת של שירות המדינה וכן את חוק שירות המדינה (מינויים), כפי שהוסמכו על פי הוראות חוק שירותי הדת. זאת לאור כך שהימנעותם ארוכת השנים, בלא נימוק ראוי, מביאה להעדר תחולת דיני המשמעת כמו גם העדר מערכת אכיפה משמעתית או דיני המינויים על עובדי המועצות הדתיות, חרף היותם עובדי ציבור וחרף לשונו ורוחו של חוק שירותי הדת, כמעט כ-40 שנה מיום חקיקתו.
בישראל פועלות היום 132 מועצות דתיות בהן 3,000 עובדים, כאשר תקציב המועצות עומד על 201 מליון שקלים. המועצות הדתיות אחראיות על הספקת שירותי דת לתושבים אך אין לעובדי המועצות הדתות דין משמעתי מחייב כפי שיש לכלל עובדי המדינה.
עו"ד דפנה קירו-כהן, מנהלת המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון, מסרה היום כי "כעת 6 שנים לאחר הגשת העתירה ואין ספור תירוצים של המדינה ותרגילים במשיכת זמן, הגיעה זמן בג"צ, הכשירה השעה לקבלת צו מוחלט שיורה לראש הממשלה והמשרד לשירותי דת לעשות את שהיו אמורים לעשות בעצמם כבר לפני 30 שנה - החלת חוק המשמעת גם על עובדי המועצות הדתיות".