למרות ההקפאה, אוכלוסיית איו"ש גדלה

אוכלוסיית המתיישבים באיו"ש ממשיכה לגדול. נתונים חדשים שפורסמו ע"י מועצת יש"ע מראים, כי הגידול באוכלוסיה נמשך אך בקצב נמוך יותר, זאת על רקע הקפאת הבניה באזור בשנים האחרונות. נתון מעניין נוסף מגלה כמה תושבים מתגוררים מחוץ לגושי ההתיישבות, יישובים שהשמאל בישראל היה רוצה לפנות.

ע"פ נתוני רשם האוכלוסין והגירה, נכון לסוף 2016 מתגוררים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן 421,400 תושבים ישראלים. הגידול בשנה האחרונה עמד על 3.9% והממוצע בעשור האחרון מצביע על גידול של כ-4.7% יותר מפי 2 מהנתון הממוצע המקביל במדינת ישראל (1.9% לשנה).

עם זאת, בעשור האחרון קצב הגידול נמצא בירידה. בשנת 2006 גדלה אוכלוסיית יש"ע ב-5.4% כשהשיא נרשם שנתיים לאחר מכן ועמד על 5.6%. בחמש השנים האחרונות גרף הגידול נמצא בירידה מתמשכת ובמועצת יש"ע תולים זאת הקפאת הבנייה והתכנון שהחלה רשמית בנובמבר 2009 ועל אף ההכרזה על סיומה כעבור 10 חודשים, בשטח היא מורגשת עד היום.

ביש"ע מציינים בגאווה את השוויון בין הקבוצות השונות שמרכיבות האוכלוסיה. לפי נתנונים במפעל ההתיישבות יש דתיים לאומיים, חרדים וחילוניים, כשכולם מהווים כשליש מהאוכלוסייה הכללית באזור. נתון מעניין נוסף מלמד שתושבי יהודה ושומרון צעירים יותר מהממוצע הארצי. לפי נתוני הבחירות, כ-53% מתושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם מעל גיל 18 כשהנתון במדינת ישראל עומד על 73% אזרחים מעל גיל 18.

הנתון החשוב שתומכי חזון 2 המדינות צריכים לקחת בחשבון, הוא מספר האנשים שהם יצטרכו לפנות במסגרת הסכם או מהלך חד צדדי. ביש"ע מדגישים את החלוקה היחסית יציבה בין תושבי "הגושים" (60%) לאלה שמחוצה להם (40%) וכשמתרגמים זאת למספר מגיעים לכ- 168,000 תושבים.

(צילום: דוברות ישע)

היישובים הגדולים ביותר ביהודה ושומרון הם כמובן הערים (לפי גודל): מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים ואריאל בהן מתגוררים יחד 183,908 תושבים (43%). במועצות המקומיות ביהודה ושומרון חיים 91,592 תושבים (22%) ובמועצות האזוריות הפרוסות ברוב השטח מתגוררים 145,909 תושבים (35%).

היישובים הגדולים ביותר, שאינם מועצה או עיר, הם כוכב יעקב שבבנימין, שערי תקווה, גבע בנימין, טלמון, כפר אדומים ועלי. העיר בה נרשם הגידול הגבוה ביותר היא ביתר עילית (5.6%), מודיעין עילית (5.3%) ולאחריהן אריאל (2.5%).

מבחינת הגידול ביישובים, עומד היישוב עלי זהב שבשומרון על הגידול הגבוה ביותר עם 23.7% גידול בשנת 2016. אחריו נמצאים בית הערבה שבמגילות (21.2%), משכיות שבבקעת הירדן (20.9%), סנסנה שבהר חברון (17.4%) וסלעית שבשומרון (17.3%).

במועצות האזוריות, הגידול הרב ביותר נרשם במועצה האזורית מגילות ים המלח, שאחוז הגידול שלה בשנת 2016 עומד על 6.8%. שאר המועצות האזוריות עומדות על אחוזי גידול גבוהות גם הן (מאחוז הגידול הגבוה לנמוך): מועצה אזורית שומרון (6.3%), מועצה אזורית בקעת הירדן (5.8%), מועצה אזורית הר חברון (5.7%), בנימין (3.6%) וגוש עציון (2.8%).

המועצה המקומית בה נרשם הגידול הרב ביותר היא המועצה המקומית גבעת זאב, שאחוז הגידול של בשנת 2016 הוא 5.5%. אחריה עומדת מועצה מקומית אפרת (5.0%), מועצה מקומית הר אדר (3.8%) ומועצה מקומית קרני שומרון (3.3%)

במועצת יש"ע הגיבו על הנתונים ואמרו כי "לקראת שנת היובל למלחמת ששת הימים ולשחרור יהודה, שומרון ובקעת הירדן אין מתנה יותר גדולה מאשר הגדילה של ההתיישבות, שממצבת את מעמדה של ההתיישבות והופך אותה לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אין ספק כי המספרים מדברים בעד עצמם, ואנו רואים זאת לא רק במספר התושבים אלא גם באתרי התיירות הרבים, בתעשייה ובחינוך. אילולי הקפאת הבנייה והתכנון היו כיום ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מעל לחצי מיליון תושבים".