רבני 'כושרות' יוצאים נגד הרעיון להפרטת מערך הכשרות שמוביל ארגון 'צהר'. בדבריהם הם מסתמכים על דו"ח מבקר המדינה ועל חוסר הבנה שלדעתם קיים בהתנהלות הבד"צים.
בפתח הודעת העמותה, שבראשה עומד הרב אליקים לבנון, נכתב כי "הכשרות הממלכתית אמורה לתת שירות של מזון כשר בכל מדינת ישראל, כאשר כל רבנות מקומית מוסמכת לתת שירותי כשרות באזור הגאוגרפי שבו היא נמצאת".
בהמשך הם מוסיפים כי "לאחרונה, יצא ארגון רבני צהר בכנס התאחדות המלונות בקריאה לפעול לשינוי מערך הכשרות הממלכתית בשתי פעולות, על מנת לחסוך עלויות ולהיטיב עם מערכת הכשרות. הפעולה הראשונה היא מתן אפשרות לכל רבנות מקומית לתת כשרות מחוץ לתחום הגאוגרפי עליו היא ממונה - כך למשל, רבנות קריית שמונה תוכל לתת כשרות למלון באילת וכדומה".
על הצעה זו הם מביאים את תשובת מבקר המדינה בנושא משנת 2008: "לדעת מבקר המדינה, הענקת שירותי כשרות על ידי רבנויות מקומיות מחוץ לתחומיהן פוגעת בסמכות הרבנויות המקומיות שבתחומיהן מצויים בתי העסק ומכבידה על בתי העסק, משום שהם יאלצו להחזיק בכמה הכשרים - של הרבנות המקומית ושל רבנויות אחרות. כיוון שהתעודות השונות ניתנות תמורת תשלום של בעלי העסקים, סביר להניח שהם לא יישאו לבדם בעלות הנוספת ויגלגלו אותה על הצרכנים".
"כתוספת לדברי מבקר המדינה", אומרים בעמותה, "חשוב להבין שאין בהצעה זו שום שיפור של מערך הכשרות הממלכתי, שכן רבנות מקומית הפועלת בניגוד לנהלים ולסדרי מנהל תקינים תוכל להמשיך ולפעול כך - לא רק בתחומה אלא בכל רחבי הארץ - ואף להרוויח על כך תשלום נאה, כשעלות אחזקת מערך כשרות באזור מרוחק תגרום להתייקרות האגרות ולתוספת עלויות, שתגולגל בסופו של דבר על הצרכן.אדרבה, הצעה זו עלולה לפתוח פתח נוסף לשחיתות ולאפשר מתן הכשרים משיקולים זרים וללא פיקוח נאות".
ב'כושרות' מנסים להפריך גם הטיעון השני של רבני צהר להפרטת מערך הכשרות, "פעולה שניה שהוצגה ע"י ארגון רבני צהר היא אפשרות לפתיחת תאגיד כשרות פרטי, בדומה לכל הבד"צים. חשוב להבין, למי שאינו בקיא בחוק איסור הונאה בכשרות, שגם כיום כל ארגון רבני יכול להקים גוף כשרות פרטי בתנאי שיהיה עליו פיקוח מינימלי מהרבנות (על מנת למנוע הונאה בכשרות מהצרכנים). כך פועלים כלל הבד"צים במדינת ישראל, ובמידה והם חורגים ונותנים תעודת כשרות ללא רבנות מקומית הם מקבלים קנס בכפוף לחוק איסור הונאה בכשרות".
"כדאי וחשוב מאוד", אומרים בעמותה ברמיזה עבה לארגון 'צהר', "שגופים רבניים יפעלו לקידום מערכת הכשרות לטובת מדינת ישראל, אולם חשוב שיכירו את המערכת לפני שמציעים פתרונות ייעול".
לאחר שניסו להתמודד עם רעיון ההפרטה, הציגו ב'כושרות' את השקפת עולמם בכל מה שקשור לייעול נושא הכשרות בישראל, "מתוך הכרות מעמיקה עם מערך הכשרות מזה למעלה מעשור שנים, הצענו מתווה לשיפור מערך הכשרות הממלכתי - מתווה הבנוי על שתי פעולות מרכזיות: חיוב נהלים קבועים ואחידים בכל הארץ, כך שלא תהיה רבנות מקלה ורבנות מחמירה, ובנוסף, הקמת תאגיד כשרות ממלכתי שיעסיק את כלל משגיחי ומפקחי הכשרות בכל הארץ באופן אחיד ומקצועי".
בסיום הודעתם, מדגישים רבני העמותה כי "בכנס התאחדות המלונות שבו הוצגה ההצעה של צהר, מרבית המלונות הציגו דווקא קשיים אחרים בתחום התיירות, כמו: עודף רגולציה, צורך בכפל מצילים בבריכה, תקנות כיבוי אש, נהלי ביטחון מחמירים וארנונה גבוהה. להבנתם, אלו הם הגורמים לקשיים בתחום פיתוח התיירות, ולאו דווקא מערך הכשרות, שלפי דו"ח האוצר שבדק את עלות הכשרות למשק באופן משוער נמצא כי עלות הכשרות היא %0.06 מעלות מחזור הייצור.
אנו קוראים לכלל הרוצים לפעול לקידומה של הכשרות הממלכתית לבוא וללמוד את התחום, ולהכיר מקרוב את המערכת המורכבת והאדירה הזו, על מנת שנוכל לתת כשרות נאותה לכל עם ישראל".