כפי שסוכם כבר בעת המשא ומתן הקואליציוני ויממה לאחר הגשת דוח האו"ם בנוגע לאירועי "צוק איתן", אשר האשים את ישראל והתבסס בין היתר על מידע של עמותות שמאל ישראליות, הניח חבר הכנסת ינון מגל (הבית היהודי) הצעת חוק חדשה הקובעת כי ארגון ישראלי המקבל מימון מממשלות זרות בהיקף של יותר מ-50 אלף דולר יוגדר כ"עמותת חוץ", ויחויב במיסוי בגובה 37% מכל תרומה מממשלה זרה.
בהצעת החוק נכתב כי "עמותת חוץ שהיא תאגיד תציין בכל מסמך רשמי, דף אינטרנט, שילוט או פרסום היוצא מטעמו על ידי איזו ממשלה הוא נתמך". בנוסף לכך, יצטרכו העמותות לציין את זיקתן לממשלות הזרות בכל מסמך ודוח היוצא מטעמן בצורה בולטת ובשטח "שלא יקטן משמינית העמוד או שטח הפרסום".
עוד קובעת ההצעה כי "משרדי ממשלה וצבא ההגנה לישראל ימנעו משיתופי פעולה עם עמותת חוץ. בין היתר שיתוף פעולה ייחשב: העברת תקציבים, תקנות שירות לאומי, ארגון כנסים וימי עיון, ופרסומים משותפים".
מאחורי הצעתו של מגל התייצבו שר החינוך, נפתלי בנט ושרת המשפטים, איילת שקד, והוא מתכוון לגייס תומכים נוספים להצעה בתוך הקואליציה.
לדבריו, "חשוב לזכור שמדובר בחוק שאמור לשמור על זהותנו כמדינה ריבונית שפועלת על פי רצון הרוב ולא על פי אג'נדות של ממשלות זרות, שמשמנות בעשרות מיליונים עמותות המוציאות את דיבתנו רעה". באשר לנחיצות החוק, אמר מגל כי החוק נדרש כדי "להקשות על אותם ארגונים שמשרתים מרצון תפיסות עולם של ממשלות זרות, אותם ארגונים שמוסרים מידע לשונאי ישראל, שעושים הון מהלשנות על מתנחלים וחיילי צה"ל ושמוציאים את דיבת ישראל רעה בעולם".
מגל עומד מאחורי הצעת חוק נוספת הקשורה למימון הטרור, 'הצעת חוק איסור קבלת תרומות ממדינה תומכת טרור על ידי עמותות או מועדוני ספורט הנתמכים על ידי המדינה'. בהצעה שהוגשה אתמול יחד עם חברי הכנסת יואל רזבוזוב ויעקב מרגי נאמר כי "בעקבות אירועים אקטואליים התברר כי החוק במדינת ישראל סובל מפרצה המאפשרת כיום למועדוני ספורט ולעמותות לקבל תקצוב ומימון מהמדינה ובמקביל לקבל תרומות ממדינות התומכות בטרור, המסבסדות ומעורבות בהסתה ובמלחמות נגד ישראל. המצב הזה הוא מסוכן ועלול במודע או שלא במודע לשמש מועדוני ספורט ועמותות חברתיות כאמצעי לקידום אידיאולוגיה או פעולות הקשורות בטרור", לשון ההצעה.
בנט התייחס אתמול לחוק העמותות החדש של מגל ואמר במליאת הכנסת כי התשובה לדוח האו"ם צריכה להיות קידום חוק העמותות עליו התעקשו בבית היהודי כבר בשלב המשא ומתן. "במקרים רבים המקורות שעליהם מתבסס הדוח של האו"ם הוא של ארגונים כמו 'בצלם' ו'שוברים שתיקה'", אמר השר בנט במליאת הכנסת. "נכנסתי לאתר הקרן החדשה לישראל וראיתי שם שארגון 'בצלם' מועמד לפרס על שינוי חברתי, ועל מה? על הקראת שמות ילדים בעזה שנהרגו בצוק איתן. מה יש לנו לבוא בטענות לעולם כשאנחנו כל כך טובים בלפגוע בעצמנו".
"מה גורם לאדם בתל אביב או בחיפה לקום בבוקר ולעשות מבוקר עד לילה בלהפוך את הבן של השכן שלו לפושע מלחמה? התשובה לדוח של האו"ם צריכה להיות קידום חוק העמותות. אי אפשר בפה אחד לגנות את דו"ח האו"ם שנשען על אותם ארגונים ואז לבלום מהלכים שמבקשים לעשות משהו בנידון", אמר השר בנט.
חוק העמותות החל את דרכו כבר בכנסת ה-18, ומאז עלה בצורות שונות וניסוחים רבים. עם זאת, ההערכה היא כי הפעם סיכוייו לעבור גדולים יותר מבעבר, הן בגלל הרכב הקואליציה, והן כאמור בשל ההסכם הקואליציוני בין הליכוד והבית היהודי שקובע במפורש כי "הממשלה תתמוך בכל שלבי החקיקה בכנסת לתיקון חוק העמותות" בנוסף, לפי ההסכם גם אם יוגש נגדו ערר, יחויב ראש הממשלה לדון בנושא בתוך 30 יום.