לפעמים, בויכוח, כשאין מה לומר- מתחילים לצעוק. ובמקרה של הרב אפרתי - כאשר הוא לא מבין או מסרב להעמיק בנושא- הוא צועק: "רפורמים". לא קשור? לא רלוונטי? לא אמת? לא נורא! אם יצעק מספיק חזק, יקלל, יכפיש ויתגולל, אולי יפתור את עצמו מהצורך התורני המעיק הזה- ללמוד לעומק ולהתדיין לגופם של דברים.
תנועת "נאמני תורה ועבודה", מקדמת בימים אלו מודל חדש לשירותי הדת בישראל. מתוך ניסיון להתמודד עם הניכור והכעס העמוק שחשים חלקים נרחבים בציבור הישראלי כלפי ה"ממסד הדתי", ומתוך חרדה עמוקה לאופייה היהודי של ישראל בעקבות הניכור הזה. עיקרו של המודל הוא בהפרדת הדת, לא מהמדינה, אלא מהפוליטיקה וזאת באמצעות תמרוץ אנשים להצטרף לקהילות, והעברת תקציב שירותי הדת באופן ישיר לאותן קהילות, ע"פ גודלן.
משמעות המודל היא שהישראלים יוכלו, כמו כל היהודים בעולם ובהיסטוריה, לבחור את רבני קהילותיהם. עוד משמעות היא שרבנים המשרתים קהילות אכן יזכו לתגמול, בשונה מהמצב היום לפיו רבני קהילות אינם מקבלים כל מימון, בעוד רבנים שמונו בשל קשריהם הפוליטיים לרבני שכונות או ערים, גם אם איש בשכונה אינו מכיר או משתמש בשירותיהם - הם המקבלים משכורת מהמדינה.
המודל הדמוקרטי הזה מעורר, משום מה, חרדה ברב אפרתי. הוא משוכנע שאם רק יתירו ליהודים בישראל לבחור את הקהילה אליה הם משתייכים ואת הרבנים שלהם, הם יבחרו בהמוניהם ברבנים רפורמים. והנה, ככה נכניס צלם בהיכל , נחריב את היהדות כולה. בקיצור- גוועלד יהודים, העיירה בוערת. עוד הוא מסיק מהמודל שלנו, שתנועת נאמני תורה ועבודה היא תנועה רפורמית, שכל עניינה לחזק את הרפורמים, בקיצור כולם ביחד ובקול חזק: גוועלד גוועלד.
למעשה המדינה, בהוראת בג"ץ, כבר מכירה דה-פקטו בזרמים השונים ודווקא המודל שאנו מציעים ישקף נאמנה את התפלגות הציבור בישראל כיום. התפלגות, שבה כידוע, הזרם הרפורמי אינו מהווה משקל משמעותי. אך מעבר לעובדה הפשוטה הזו, החרדה של הרב אפרתי משקפת חוסר ביטחון עצמי, עמוק ומדאיג, בדרך האורתודוכסית. אנחנו, ב"נאמני תורה ועבודה", מכיוון שאנו מאמינים ומשוכנעים בחוסנה, עוצמתה ויכולת המשיכה של הדרך הציונית-דתית, דווקא איננו מפחדים לתת לעם ישראל לבחור את רבניו. להפך, אנו משוכנעים שמתן בחירה שכזו, תגרום ליותר ישראלים לקחת אחריות אקטיבית על יהדותם במקום לברוח ממנה לקפריסין, תקרב את הציבור הישראלי ליהדות ולהלכה ותחזק את זהותה היהודית של המדינה.
המודל שלנו אכן מעלה הרבה שאלות מאתגרות, וגם כאב לב על הצורך להתמודד עם שברו של חלום ה"רבנות הממלכתית" מבית מדרשו של הרב קוק. אנו שמחים בשאלות הללו ומוכנים להתמודד עימן, אך אנו מוכנים לעשות זאת אך ורק בדרך אותה הורו לנו חז"ל- כלומר באופן שבו מנהלים "מחלוקת לשם שמיים".
היינו מצפים מכל רב, גם אם הוא צעיר וזוטר, לגלות גם הוא, נאמנות למסורת זו ולהלכה, ובכלל זה גם להלכות הוצאת שם רע, שמירת הלשון ו"מדבר שקר תרחק". השקרים, העיוותים וסילוף הדברים שבמאמרו של הרב אפרתי יוצרים תחושה שדבריו נובעים בעיקר מפחד ומבורות, זאת בדומה להתבטאויותיו מן העבר, בהן קרא לחלקים בציונות הדתית להם הוא מתנגד "סרטן שיש לכרות אותו". זאת אינה מחלוקת לשם שמים, זו אינה דרכה של תורה, נדמה לי שזוהי בעצם רפורמה.
תהילה נחלון היא יו"ר "נאמני תורה ועבודה".