"אחת הטעויות הגדולות בחודשים האחרונים היא השיח הביטחוני", כך כותב העיתונאי ויו"ר המכון לאסטרטגיה ציונית, יועז הנדל בדף הפייסבוק שלו הבוקר (ו'). "הממד הביטחוני חשוב אבל לא הכי חשוב. ירושלים ההיסטורית היא עניין לאומי לא ביטחוני. בבקעה יש הרבה שטח ומעט פלסטינים, אין שום סיבה לפנות אותה מבחינת ישראל".
"למדינה היהודית יש אינטרס להשיג מקסימום שטח עם מינימום ערבים. כך תמיד היה. ציונות מעשית - עוד עז, עוד דונם. עוד פשרה מול בעלות ברית בעולם. יעלון שם. נתניהו שמחפש עכשיו עוד גושי התיישבות גם נמצא שם. מסביבם בעלי חזיונות תנכ"ים: משמאל חזון הנביאים לשלום נצחי. מימין הארץ המובטחת לאברהם אבינו".
"40% משטחי יהודה ושומרון הועברו לרש"פ במסגרת הסכמי אוסלו. מתגוררים שם כשני מיליון פלסטינים. אין שם יהודי אחד. ארץ ישראל השלמה כבר לא קיימת. זו עובדה".
"קרי ואנשים ניצלו את הפרסום השבוע על דברי יעלון כדי להיעלב", טוען הנדל. "הנחת המוצא היא שמעכשיו הוא יעשה מאמץ כדי לומר בקול עד כמה המשא ומתן חשוב".
"יעלון מצא עצמו במשבר לא מתוכנן. כרמטכ"ל הוא גרם לשערורייה כשדיבר על ערפאת כאויב. כולם דיברו, רק את מילותיו הדליפו. השערורייה נעלמה מהר. התובנות על ערפאת נשארו. קשה למצוא היום מישהו במערכת הפוליטית שלא מבין את מגבלות המשא ומתן עם הפלסטינים. הם לא מסוגלים לחתום על הסכם שלום. ואנחנו לא נחזיר את הגלגל לאחור ל1967. הטענות של יעלון נכונות. לא בטוח שנכון היה לומר אותן".
"הבעיה של יעלון היא שקשה לו לומר מה כן", הוא מוסיף. "יוזמה ישראלית במקום להיגרר. צעדי ביניים. משהו. המגבלות מול הפלסטינים מתערבבות לו במגבלות מול מתפקדי הליכוד. דנון יושב לו על הרגליים, האמריקאים על הכתפיים".
"קרי לא אשם שממשלת ישראל לא מציעה תוכנית משלה לגבי השאר. הוא מסתובב בתוך ריק. משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן. קרי דווקא כן, זה לא הופך אותו למשיחי", מסיים הנדל.