השבוע צויין יום המורה ה-4, שנועד למתן הוקרה והכרה בתפקידם החשוב של המורים והמורות בישראל. שניים מהנהלת החמ"ד אומרים ל'כיפה' כי "מורה הוא דמות אבהית-אמאית חינוכית שיש להצדיע לו".
ראשון להתייחס ל'יום המורה', הוא מנהל החמ"ד אברהם ליפשיץ שאומר: "המורים הם האבא והאמא של התלמידים. הם אוהבים אותם, מחבקים אותם, חושבים עליהם, רוצים להגיע אליהם ורוצים רק בטובתם. המורים שמוסרים את נפשם למען תלמידיהם כפי שאני יכול להעיד על מורי ומורות החמ"ד, עושים ממש יש מאין. ביום המורה צריך להצדיע למורים שהם המרכז בחינוך התלמידים בישראל בכלל ובחמ"ד בפרט.
בהמשך ממחיש ליפשיץ בעזרת סיפור ודוגמא, מהי דמות המורה בעיניו, "אם שואלים מה זה מורה בעיני, אז מורה הוא זה שמחשיב את התלמידים שלו כגיבורים כפי שכתב שאול מנסבך, מורה במקיף חמ"ד לוינסון בקריית ים:
'לקראת שבוע הגבורה, דיברתי בכיתה כמו כל שנה על הגבורה הפיזית ההירואית מול הגבורה הנפשית ה'קטנה'.
ופתאום היום הבנתי שהתלמידים הם הגיבורים האמיתיים-
התלמיד שאחרי הלימודים במקום לצאת עם חברים מטפל בילדים של אחותו העיוורת.
או הילד שבחר לגור אצל סבתא שלו כי אצל אמא שחזרה בשאלה לא שומרים שבת, ואחרי שנה כחילוני כל שבת זו התמודדות מחדש.
ואחר שחזר לדבר עם אבא כי זה הדבר הנכון, למרות שהתאכזב ממנו שוב ושוב.
והתלמיד שקם בשש בבוקר כדי לקנות לחם ולארגן את האחים שלו לגן ובית ספר.
וזה שחי בעולם מלא אלימות ונלחם עם עצמו לא להגיב ככה.
וזה שחי אצל סבתא כי אין הורים וממשיך לחייך ולתפקד,
או זה שאינו מסתובב בשכונה כי שם החברים מעשנים ושותים והוא לא רוצה.
ועוד ועוד...
ואז חשבתי שאולי מה שאנחנו צריכים בשבוע הגבורה - ללכת לאותם תלמידים שבדר"כ אינם מצטיינים ורק מקבלים הערות ולומר להם (ולנו) כמה שהם גיבורים. חושב לעשות לשבוע הבא תעודת גבורה שכל אחד יתן למישהו אחר על מעשה קטן שעשה'".
מנהל החמ"ד מוסיף לגבי דבריו של מנסבך ואומר כי "זה רעיון נפלא שאנחנו מבקשים להציע לאמץ אותו ככתבו וכלשונו. הענקת תעודות גבורה לגיבורים האמתיים".
גם סגנית מנהל החמ"ד, מיכל דה האן, רוצה לציין את חשיבות דמות המורה בכלל ובחמ"ד בפרט, "מורה במערכת החינוך הממלכתית דתית הינו מנהיג חינוכי. מגלם בתוכו דמות אבהית-אמהית ומתנהג כמשפחה-מכיל, אוהב ללא תנאי, דואג, אכפתי, משמש כמחנך ומסייע בתהליכי גיבוש זהות. בנוסף לכך הוא מוביל תהליכי למידה-מורה ומחזק בתלמידיו חדוות הדעת, רף התקדמות לימודית ושאיפה למצוינות.
מכלול ענק בדמות המורה. "איש אשר רוח בו" המשפיע לדורות. ברצותו מרחיב, מגדיל ומחזק. אני רואה במערכת החמ"ד הרבה מנהיגים חינוכיים, אשר פועלים במסירות ובשליחות אמת, ללא לאות. אשרינו שזכינו וב"ה נמשיך להתקדם הלאה בדרך העולה בית אל".