זה מסוכן? תבואו לגור אצלנו

דקירות, אבנים ובקבוקי תבערה הפכו בשבועות האחרונות לחלק מהשגרה שלנו. השוטרים המוצבים בכל פינה, מביטים בעינים חודרות על כל אדם שעובר ברחוב, החנויות והאוטובוסים הריקים מאדם מזכירים לנו כל הזמן שאנו באמצע גל טרור רצחני, שגבה את חייהם של שבעה בני אדם בחודש בלבד.

בעוד עבורנו מדובר בגל טרור בלבד, יש מי שבשבילו מדובר בשגרת חיים. אומנם, לא בכל יום יש פיגוע, ולעיתים בטוח יותר להסתובב בשכונה כזו או אחרת, מאשר במרכז העיר ירושלים, אך הבית המוקף כולו ערבים, ההגעה המאובטחת היטב והבידוקים הביטחוניים המלווים כל צעד ושעל מזכירים שוב ושוב באיזו מציאות חיים הם נמצאים 365 ימים בשנה.

"אתה צוחק? אצלנו יותר בטוח מבתל אביב", צחקו תושבי היישוב היהודי בחברון, תושבי הרובע המוסלמי בירושלים, תושבי שכונת נוף ציון הסמוכה לג'אבל מוכבר הידוע לשמצה, ותושבי עיר דוד, או בשמה הערבי - סילוואן, אליהם פנינו.

בעיר דוד מתגוררים עשרות משפחות במתחמים גדולים באזורים השונים, ונכון לשנת 2014 התגוררו במקום כמאה משפחות. האיכלוס של הבתים החדשים, כשישנם כאלו, מתרחש לרוב באמצע הלילה, בשקט, על מנת שלא לעורר רעש תקשורתי ואלימות מצד השכנים הערביים. אומנם, לא מדובר במקום מסוכן רוב ימות השנה, אך יחד עם זאת נשמרים בעיר דוד סידורי אבטחה, המאפשרים מגורים באזור הנפיץ, וכלל לא בטוח שאתם הייתם מגדירים את המקום בטוח.

אכלוס בתים בעיר דוד באוקטובר 2014:

[embed]

התושבים במתחמים השונים אינם ששים לדבר על המגורים בעיר דוד, לא כל שכן בייצוגה כמקום מסוכן, ומשדרים עסקים כרגיל. “לא יותר מסוכן כאן מאשר בתל אביב או בעפולה", אמר תושב שביקש להישאר בעילום שם. “אם קוראים בעיתונים על עיר דוד זה נראה כאילו כל היום יש לנו אקשן ויורים עלינו, אבל בסך הכל אנחנו מקיימים חיים די שלווים. חשוב ליישב את ארץ ישראל, ולכן אנחנו כאן".

בשכונת נוף ציון, הסמוכה לשכונה הערבית הקיצונית ג'אבל מוכבר, לעומת זאת, לא מכחישים שמדובר בשגרה מיוחדת במינה. “כן, אין ספק שזה קצת מלחיץ שמחבלים יצאו מכפר כמה מטרים מהבית אבל זה רק מוכיח שההתיישבות כאן חשובה והכרחית", סיפרה תושבת השכונה.

לפני כחודש, בתחילת גל הטרור הנוכחי, נשרף בית בשכונה היהודית מבקבוק תבערה, אך התושבים מצידם מבהירים כי הם לא מפחדים. “וכשרכב מתפוצץ בפיגוע פלילי באשדוד אתה חושב שהתושבים מרגישים בטוחים?”, שאל אותי אחד התושבים. “לכל אחד יש את הצרות שלו, ואנחנו מתמודדים עם שלנו. אנחנו נמצאים כאן גם כדי שלא יפגעו יותר בתושבי ארנונה או ארמון הנציב, וזו המשימה והשליחות שלנו".

מלחמה על כל דירה פנויה

למעשה, בחלק מהיישובים והשכונות המסוכנות, המבקשים להתגורר במקום נאלצים להצטרף לרשימת המתנה ארוכות, או לנסות ולקבל שמועות מפה לאוזן על בית שמתפנה, על מנת לקפוץ על המציאה. כך, ביישוב היהודי בחברון מספרים על רשימת המתנה וקפיצה של עשרות מעוניינים על כל בית שמתפנה.

"יש לנו מחסור מוחלט במקומות דיור חדשים", מספר נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון. “אדם שמתגורר מעלי קיבל תפקיד של רבנות במעלה אדומים ועל הדירה שלו, שהיא לא גדולה או אטרקטיבית במיוחד, נלחמו שמונה או תשע משפחות. בסוף קיבלו משפחה טובה ונחמדה, אבל שמונה משפחות נשארו מאוכזבות. העובדה שאין לנו דירות חדשות בעייתית ביותר".

(צילום: אילוסטרציה, למצולם אין קשר לידיעה. Nati Shohat, פלאש 90)

ארנון מספר כי הדירות שמתפנות מתאכלסות בשיטה של 'מפה לאוזן', ללא פרסום כלל. "אין לנו פרסומים. אם תהיה אפשרות של פתיחת בניין או שכונה חדשה, דברים שאנחנו חולמים עליהם שנים, יהיו עשרות קופצים על ההזדמנות כבר בשבוע הראשון. אין לנו שום בעיה למלא עשרות דירות, כל המגבלה היא פוליטית. המחסור אקוטי".

גם ברובע המוסלמי, המכונה בפי התושבים 'הרובע היהודי המתחדש' או 'רובע הכותל', מספרים כי על כל בית שמתפנה יש כמה וכמה קופצים, ובהחלט לא מדובר בדירה במקום שלו במיוחד. רק לפני שבועיים נרצח הרב נחמיה לביא מתחת לביתו כשיצא להילחם במחבל שרצח את אהרון בנט, ובשבוע האחרון אירעו מספר ניסיונות לפגוע ביהודים במקום, שהסתיימו למרבה הנס ללא נפגעים.

"אנחנו לא מחפשים מקום שלו ורגוע בהכרח אלא במקום בו אפשר לחזק את ארץ ישראל", סיפרו תושבים ל'כיפה'. “כן, ברור שיש קשיים ולא נעים להסתובב עם אבטחה כשיש צורך אבל אם זה המחיר של יישוב ארץ ישראל זה מחיר שאנחנו מוכנים לשלב".

"אנחנו מאמינים שמה שקורה בין החומות הוא הלב - אדם לא מיואש יזרים דם לכל האברים”, הסביר הרב אביב צוברי, ר”מ בישיבת עטרת כהנים הממוקמת בלב הרובע המוסלמי, בעקבות רצח הרב נחמיה לביא, מדוע הם ממשיכים להתגורר במקום למרות האתגרים. “אנחנו ממשיכים קדימה. ידענו תקופות קשות במהלך עם ישראל, ותמיד ראינו את ההמשך ולא התחפרנו בדיכאון והכאבים והמשברים שלנו".

במעלה הזיתים, שכונה הצמודה לראס אל עמוד במזרח ירושלים, מספר חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, עיקר התושבים הם למעשה משפרי דיור שאינם מתגוררים במקום מסיבות אידיאולוגיות גרידא. “אין היום למיטב ידיעתי אפילו דירה אחת להשכרה בשכונה, ועל כל דירה עומדים בתור. זה לא מפתיע. הודות לנתניהו אין בניה ליהודים והתושבים, שפעם לא התפשרו, היום מגיעים אלינו. רוב הדיירים אצלנו הם משפרי דיור".

לא מפחדים

למרות הפיגועים הרבים בשבועות האחרונים, אומרים התושבים בשכונות במזרח ירושלים וביישוב היהודי בחברון, הם לא חוששים ולא מתכוונים לעזוב את המקום. “לא עזבנו את חברון באינתיפאדה השניה, כשירו עלינו כל יום, אז נעזוב עכשיו בגלל כמה דקירות?", שאל תושב היישוב היהודי בחברון.

"בחג ראשון הייתי בנווה אטיב על החרמון, ונפל שם פגז מרגמה מסוריה. בשמחת תורה היינו אצל ההורים שלי, בקיבוץ עלומים הסמוך לעזה, והיה צבע אדום, ואישתי והילדים נכנסו להיסטריה”, משתף קינג. "כל אחד והערבים שלו. איפה יותר טוב? לא יודע. בקיבוץ עלומים חוששים מקסאם ואנחנו מפחדים מבקבוק תבערה. מתמודדים עם מה שיש וממשיכים לחיות".

(צילום: אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לידיעה. Miriam Alster, פלאש 90)

"נתניהו מחלק את ירושלים", מוסיף קינג וזועם על התנהלותו של נתניהו במהלך גל הטרור, ועוד קודם לכן. “הוא מוסר היום את ירושלים באופן חד צדדי. הכתר-סגר זה שלב נוסף במהלך של נתניהו. הוא הקפיא את הבניה בירושלים, היחיד ששחרר מחבלים לתוך העיר, דבר שפמפם את הטרור. כל דבר רע שקרה כאן הוא בגלל נתניהו. בסוף, את השכונה שלנו במעלה הזיתים בנינו ביום שברק נבחר, נתניהו לא נתן לנו לבנות".

"מי שמכיר את עם ישראל לא מופתע כי הוא יודע שהיהודים מחפשים אתגרים", מסכם ארנון. “הביקוש אצלנו לא משתנה על רקע אינתיפאדות כאלו ואחרון, והמוטיבציה נשארת בשיאה. לכאורה יכול להיות כאן יותר בעייתי, אבל בסוף גם בתל אביב, בקרית גת ובפתח תקווה היו פיגועים. זה יכול לקרות בכל מקום ואסור לנו להיכנע לפחד".