"צוק איתן אינו הראשון בסדרת הלחימה נגד אירגוני הטרור האסלאמיים שהתקשינו להכריעם. למרות שצה"ל גבר בכל קרב ישיר לא הצלחנו לעקור מן השורש את הפת"ח ב'שלום הגליל', לא את החיזבאללה ב'לבנון השניה' ולא את החמאס ב'עופרת יצוקה' ו'עמוד ענן', ועתה ב'צוק איתן'. הצד השווה בכל אלו שלא שלטנו לאורך זמן בטריטוריה בה פועלים ארגוני הטרור. הם התאוששו בתום הלחימה וחזרו לסורם. ישראל מעולם לא יזמה לחימת מנע נגד ארגוני הטרור בזמן ובמקום שבחרה, למעט מבצעים חשאיים או נקודתיים", כך כותב חבר הכנסת והשר לשעבר זבולון אורלב בהתייחסו למבצע צוק איתן בעלון 'שבת בשבתו'.
"ארגוני הטרור האסלמי מגבירים איומי השמדה בחסות אמונה דתית פונדמנטליסטית יוקדת. אין להם שום עכבות או מגבלות ולשיטתם הכל מותר: מתאבדים, רצח אזרחים, ירי מתוך בתי חולים, בתי ספר ומסגדים, הרס וחורבן והקרבה אכזרית של בני עמם. החקיקה הבינלאומית מפגרת מאד מול ארגוני טרור. העולם הנאור פטר אותם, עד כה, מחובות המשפט הבינלאומי", מוסיף אורלב.
"האם ואיך יכולה ישראל, כמדינה דמוקרטית, לחסל את ארגוני הטרור הללו?", הוא שואל ועונה: "שליטתנו ביו"ש מוכיחה ששליטה קבועה בשטח מאפשרת לגדוע באופן משמעותי את הטרור. אם נשלוט בעזה בקביעות דומה נוכל לחסל את החמאס".
"אולם", הוא מבהיר, "נראה שאין מגמה זו תואמת את הצורך בהסכמה לאומית רחבה לכך. היכולת הפוליטית והצבאית מוגבלת מחשש לשלם מחיר דמים גבוה (תרתי משמע) וערעור מעמדנו הבינ"ל וחשש לסנקציות. מאידך, שליטה זמנית בעזה תעניק רק פתרון זמני. משמעותה הרתעה ולא הכרעה. כעוצמת הפגיעות בטרור כך יהיה משך ההרתעה".
אורלב מוסיף ומציע פתרון מדיני דמיוני בו יקומו ארגוני לחימה שלא יהיו חייבות בדין וחשבון למדינות, ושילחמו מול ארגוני הטרור אך מבהיר "במציאות המרה הנוכחית אנו ניצבים מול אנטישמיות מערבית גואה, ומדינות ידידותיות מפנות לנו עורף בלחימה בחמאס, כאילו היהדות היא זו שמאיימת על העולם ולא הפונדמנטליזם האסלמי. עד שהעולם יתעורר נאלץ להמשיך ולהילחם בטרור הזה לבדנו. הסכמים הם שפה מחייבת בין מדינות ולא ארגון טרור. מולם קיימת רק לחימה, תוך זקיפת רוח העם, חיזוק האחדות, גיבוי המנהיגות המדינית ועידוד תחבולות בתחום הצבאי. כל אלו, יחד עם אורך רוח וקור רוח, יובילו לניצחון".