התנכלות נוספת להתיישבות היהודית ביישוב פקיעין, הממוקם בגליל העליון. בשבועיים האחרונים החלו עבודות להכשרת שטח לבנייה בתוך מתחם בית הקברות היהודי העתיק שנמצא בצידו המזרחי של היישוב.
תלונות אודות הכשרת הקרקע הגיעו לידי תנועת רגבים, שטיפלה במקרה דומה בבית הקברות לפני כשנתיים, אז הוקמה אורוות סוסים בשטח בית הקברות. תנועת רגבים הפעילה לחץ תקשורתי בעקבות בניית הארווה ופנתה לרשויות המקומיות עד שזו פורקה והוסרה משטח בית הקברות.
"בחודש האחרון קיבלנו פנייה נוספת שיש הכשרת שטח בתחומי בית הקברות" סיפר ל'כיפה' ישי חמו, רכז צפון של תנועת רגבים. "בית הקברות סמוך מאוד לבתי מגורים. זו יכולה להיות הכנה לקראת בנייה. אנחנו מכירים את זה ממקומות אחרים בהם הייתה הכשרת שטח חקלאית למראית עין ובסוף היה מדובר במשהו אחר- הכנה לקראת בנייה".
 |
|
(צילום: תנועת רגבים)
שטח בית הקברות מסומן באדום. בעיגול: עבודות להכשרת הקרקע בשטח בית הקברות.
|
פקיעין היא נקודת התיישבות היסטורית בה ישבו יהודים מאז ימי בית שני ועד היום. אחת המשפחות המזוהות עם סיפורה של פקיעין היא משפחת זינאתי, משפחת כהנים ותיקה שהתיישבה ביישוב בימי בית שני ושמרה על נוכחות במקום עד היום. כיום מתגוררת שם רק מרגלית זינאתי, בת ה-84, נצר אחרון למשפחה במקום.
"בית הקברות הזה היה שייך למשפחת זינאתי עוד לפני קום המדינה" מספר חמו. "כיום הוא רשום בטאבו כאדמות מדינה וכבית קברות יהודי, על פי רשם המקרקעין. אין קברים שאפשר לראות אותם כפי שרואים קברים היום ומדובר על שטח שנמצא במדרון די תלול. אבל במפות רואים שהעבודות נעשות בתחומי בית הקברות. סיכוי גבוה מאוד שזה פגע במקום קבר של יהודי שנקבר שם לפני אי אילו שנים".
חמו מדגיש כי בתרבות הדרוזית תחום הבעלות על הקרקעות הוא מרכזי, תושבי המקום מכירים את החלקות ביישוב והבעלות על שטח בית הקברות ידועה ומוכרת לכולם. רגבים פנתה למשרד הדתות בדרישה לעזרה בשל פגיעה באתר יהודי מקודש. בית הקברות משמעותי מאוד עבור משפחת זינאתי ואבות אבותיה של מרגלית קבורים במקום. "מדובר במשפחה מאוד ותיקה. משפחה עם סיפור שאין כמותו. אין דבר כזה שושלת שממשיכה ברציפות מימי בית שני עד היום. זה משהו שחשוב לשמר בלי קשר לרגישות הבסיסית שיש בפגיעה בבית קברות".
בתחום בית הקברות היהודי, קיימת חלקה בה קבורים חיילים דרוזים שנפלו במערכות ישראל. החלקה לא קיבלה את האישורים הנדרשים לקבורה ממדינת ישראל אך תושבי פקיעין היהודים, כולל עמותת רגבים, קיבלו את קיומה בתוך בית הקברות.
 |
|
(צילום: תנועת רגבים)
בין העצים: חלקת קבורה של חיילים דרוזים שנפלו במלחמות ישראל.
|
מאז 'מהומות פקיעין' שהתרחשו באוקטובר 2007, מתגוררים במקום שני יהודים בלבד, מרגלית זינאתי, המפעילה ומתחזקת את מרכז המבקרים ביישוב ואת בית הכנסת העתיק, וקרוב משפחתה אילן תומא, גם הוא נצר למשפחת כהנים מהאיזור.
עד שנת 2007 התגוררו כשבעה משפחות יהודיות ביישוב, במסגרת מהומות מצד ההתיישבות הדרוזית והערבית במקום נפצעו עשרות שוטרים, נשרפו ניידות משטרה, נחטפה שוטרת ונשרפו כל בתי המשפחות היהודיות ביישוב. מאז לא חודשה ההתיישבות במקום. "רק מרגלית נותרה שם, תושבי פקיעין מקבלים את נוכחותה ומכבדים את שורשיה במקום" מסביר חמו.
בתנועת רגבים עקבו גם אחרי הטיפול המשטרתי במהומות וחוששים כי הצדק לא מוצה. "על אף שהמהומות התרחשו לאור יום ולעיני מצלמות התקשורת, כל האנשים שנעצרו במהומות שוחררו מחוסר עניין לציבור. תנועת רגבים עתרה על כך לבג"צ, והמדינה הורתה לפרקליטות לפתוח מחדש את התיק ולבחון את שיקול הדעת שלה בעניין".
בית הקברות היהודי בפקיעין חצוי באמצעות כביש 864 המוביל לצפת, ושימש לקבורה יהודית עד לפני כמאה שנה. היום כמעט שלא ניתן לזהות בו מצבות ועשבי בר מכסים את כולו. מערת קבורה מתקופת התנאים שוכנת בתוך חלקת בית הקברות. המערה נמצאת בחלקו הצפוני ושימשה לקבורה בתקופת הביזנטית. מנהג המקום בפקיעין היה להציב מצבות אבן פשוטות על הקברים, ללא ציון שם הנפטר ותאריך פטירה, אך על פי מורשת יהודי פקיעין בבית הקברות הגדול טמונים תנאים, אמוראים וגדולי תורה. כבר בשנת 1922, לאחר ביקור במקום, כתב מי שלימים הפך לנשיא המדינה השני, יצחק בן צבי, כי "ממזרח לכפר נמצא בית הקברות העתיק, בלי גדר וחומה, השכנים מסיגים גבולו".
[embed]
שטח בית הקברות בתצלום אווירי (הבנייה נעשית בחלקו התחתון של בית הקברות, בסמוך לבתי היישוב):
 |
|
(צילום: תנועת רגבים)
|
במשרד הדתות טרם הכירו את המקרה משום שעמותת רגבים העבירה את הפנייה אליהם רק בימים האחרונים, אך מסרו כי המשרד אינו אחראי לפיקוח על בית הקברות, שאינו פעיל יותר, וכי הכתובת היא מנהל מקרקעי ישראל והרשות המקומית, אליהם פנתה תנועת רגבים.