זמן רב נאבקנו בכונה לקחת את ענף תודעה יהודית מהרבנות הצבאית לטובת אגף כוח אדם. לצערנו, לא עמדנו במשימה. אלא, שלאחר ששמענו את ראש אכ"א חגי טופולנסקי בישיבת הכותל כבר התחלנו לחשוב, איך באמת לא חשבנו על זה לבד. למי שלא עקב, ראש אכ"א סיפר כיצד מהלך העברת הענף מהרבנות לידי החינוך או אכ"א ממש אבל ממש, לא נבע מכוונה כלשהיא נגד הרבנות, היהדות בצה"ל או משהו בסגנון. אם כן, מה הסיבה? פשוט מאד, ראש אכ"א רוצה יותר יהדות בצבא. לדבריו, על ידי חיבור הכוחות בין החינוך לרבנות תחת מטריית אכ"א, יותר חיילים ישמעו יותר רבנים. כה אמר ראש אכ"א, וליהודים הייתה אורה ושמחה.
ובכן, צר לי מאד לקלקל את החגיגה.
אם העברת הענף לאכ"א הינה רעיון כל כך משובח, ילמדנו רבנו, מדוע פצח עיתון הארץ בתרועות שמחה כאשר יצא התודעה מזרועו הרבנות? מדוע התנועה הרפורמית טרחה לבוא במיוחד לכנסת לישיבת ועדת חוץ וביטחון על מנת לשכנע עד כמה נורא הענף תחת הרבנות. ראשי חיל החינוך בהווה ובעבר, בהם אלעזר שטרן שהיה קצין חינוך ראשי וגם ראש אכ"א אמר פעמים רבות שהעברת הענף מחיל הרבנות מחוייבת, בשל השפעת הרבנים ההולכת וגוברת על הצבא, והחלשת המפקדים. שר הביטחון הקודם דיבר על נחיצות סגירת הענף או העברתו בשל 'גורמי חוץ המשתלטים על הצבא'. גם הרמטכ"ל דיבר על נחיצות ב'צבא ממלכתי', כי מי הפך את הצבא ללא ממלכתי? ברור, הרבנות הצבאית.
אם מדובר במהלך כל כך מוצלח, מדוע זה התנגדו לה כמעט כל רבני הציונות הדתית, בהם הרב חיים דרוקמן, הרב אריאל, עשרות רבות של ראשי ישיבות שחתימותיהם המקוריות מונחות לפנינו? מדוע זה חתמו למעלה ממאה וחמשים רבנים בקריאה לשר הביטחון ולראש הממשלה - 'אל נא תשלח ידך אל הנער'?
התשובה לכך היא שכשם שצנחנות לומדים בבא"ח צנחנים, כשם שפיקוד לומדים בבית הספר לקצינים, כך יהדות לומדים ממי שמבין מיהדות, רבני ישראל, תחת פיקוד הרבצ"ר, ולא תחת אף אחד אחר. יואיל נא ראש אכ"א להתמקד בתחום עליו הוא אמון ובו הוא טוב. כנראה שראש אכ"א לא רק מבין יותר טוב מכל הרבנים הנ"ל מה טוב לעשות, הוא גם יודע ללמד יהדות יותר טוב מכל הרבנות הצבאית כולה.
אם חגי טופולנסקי כל כך בעד הרבנים, מדוע דווח השבוע על הדרת רב פיקוד צפון מטקס השבעת טירוני גולני? מדוע גם לאחר הדיווח לא התערבו באכ"א לטובתו?
ובכלל, יואיל חגי להאזין לדברי עצמו. ראש אכ"א אומר שכיון שחיל החינוך שדיבר על תקומת ישראל בעת החדשה העביר מסרים סותרים למסרים של תודעה יהודית, על כן הוחלט לאחד בין השתיים. ובכן, ממתי סיפורי מורשת מימות השואה והקמת המדינה סותרים את מסרי הרבנות הצבאית? התשובה לכך נעוצה בשינוי שעבר חיל החינוך בשנים האחרונות. בחיל שאמון על חינוכם של חיילי צה"ל, כבר לא מלמדים שירי פלמ"ח והרבה פחות עוסקים בגבורת המלחמה. לפחות לא רק. כשהמסרים מעורפלים, כשגאוה לאומית הופכת לבושה וכשארץ ישראל הופכת לנטל, לא פלא שהרבנות וחיל החינוך לא מסתדרים. אם כך, מה הפתרון? לקחת את תודעה יהודית מהרבנות. הבנתם?
מכאן אנו מגיעים לשקר הגדול מכולם. דברי ראש אכ"א כאילו לקחו את החינוך ואת הרבנות ואיחדו אותם תחת אכ"א הינם שקר חסר רגליים. מה שלקחו מחיל החינוך הוא רק הענף שאמור היה לעסוק ביהדות. חיל החינוך עדיין ממשיך להפיץ מערכי שיעור בנושאי שואה, תקומה או כל מה שעולה על רוחו, מערכי שיעור שחלקם טובים אך בחלק גדול מהם טמונים מסרים שליליים, ספקניים, מאלו הנלמדים בבית מדרשו של האלוף יאיר גולן. זאת, עוד לפני שדיברנו על הסדנאות שמעניק חיל החינוך למפקדי צה"ל, סא"לים ומח"טים, בענייני דמוקרטיה ויהדות, בהם מרצים שפע של פרופסורים שהמכנה האחד המכנס בין כולם הוא השתייכותם לשמאל במקרה הטוב ולשמאל הקיצוני במקרה הפחות טוב, אך המצוי מאד לצערי.
ובכל זאת, כיון שבלי מילה טוב לסיום אי אפשר, לך על זה חגי, קדימה, רוצה עוד רבנים בצבא? יש לנו הרבה לתת ולהציע. במילים הוכחת שאתה לא רע, עת קנית את עולמך בעיני המגזר בנאום קצר בישיבת הכותל. כעת, הגע הזמן למעשים. בכבוד.