"אני חש מצוקה שכל העיסוק הרבני בשנים האחרונות נסוב סביב ענייני צניעות" - כך טוען היום (ב') ראש ישיבת פתח תקווה, הרב יובל שרלו, במכתב ששלח לתלמידי ובוגרי הישיבה. במכתב, מנמק הרב שרלו מדוע הוא אינו מגיב לדיונים הרבניים סביב פולמוס "קול באישה" בצה"ל וסביב הדרת נשים מפרסומים, נושא שעלה לכותרות באחרונה.
"זה כבר שנים רבות איני כותב מאמרי נגד. מניסיוני למדתי כי הכתיבה נגד מועילה אולי ליצירת תסיסה ציבורית, אך היא בדרך כלל מביאה לתוצאות הפוכות, ומצלקת את כל העוסקים בה", מנמק הרב שרלו. לדבריו, "אנחנו הרבנים אינם צריכים להופיע בזירת ההתגוששות הציבורית, ולספק לקהל את ההנאה ממאבקים ומלחמות. איני שותק, ואת עמדתי אני מביע בצורה הפשוטה ביותר".
הרב שרלו מסביר כי הוא "חש במצוקה קשה מעצם העובדה שעיקר העיסוק התורני הרבני הוא בתחומי הצניעות. עולמי קשור מאוד בנושאי הצניעות, אולם לא פחות מכך בנושאי לשון הרע והלבנת פנים, בית המשפט העליון, מסורבות הגט ומסורבי הגט, המאבקים החברתיים, הסביבה והקיימות, שבת ממלכתית במדינת ישראל, היחס המחפיר לגרים, נושאי אתיקה מרכזיים ונושאים נוספים".
לגופו של עניין מנמק הרב שרלו כי "נקודת המוצא שלי היא בראש ובראשונה התורה. עוד לפני השאלה הנוגעת ליכולת הציבורית שלנו להיות חלק מכלל ישראל צריך לדון בעמדת התורה עצמה". לטענתו, הטענה כי לאור התורה אסור שתהיינה תמונות של נשים על פרסומים של כרטיס אד"י, אסור שנשים תהיינה חלק ממזכירות ישוב, אסור שנשים תרצנה בפני גברים, אסור שנשים תשתתפנה בבחירת דיינים או כל נושא מכיוון זה - "נראית בעיני כעמדה שאינה מכוונת להלכה". לכן, הוא מסביר, "זו הסיבה העיקרית שאני חושב אחרת, ומכוחה אני גם פוסק אחרת לשואלים. אולם לא זו בלבד, אלא שהיא גם מסוכנת מאוד".
הוא מסביר כי "בשום אופן אין להציב כקריטריון את התפיסה שיש לדבוק במערכת הלכתית ואמונית רק אם היא מוצאת חן בעיני הבריות". יחד עם זאת, הוא טוען כי "אין להתעלם מהחובה לנהוג בדרך של "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו", וכאשר רוח הבריות מאוד אינה נוחה מאתנו לשאול את עצמנו האם זהו סימן שמשהו שגוי בדרכנו".
הרב שרלו קורא לתלמידיו ובוגריו "להיות אלה שמציעים הצעה הלכתית להתמודדות עם מסורבות הגט ומסורבי הגט, אנחנו צריכים להיות אלה המביאים בשורה תורנית בתחום המאבק החברתי, אלה שמביאים בשורה בתחום הצניעות, שאינה מקבלת את אורח החיים הנהוג היום, ובד בבד אינה תובעת לנהוג בניגוד למנהג דרך ארץ פשוטה". הוא קורא לתלמידיו "להיות אלה שמכוח היחס שלנו לקיימות משנים את אורחותינו בנושאים אלה כפי שהתייחסנו אליהם בעבר. זו השליחות שלנו, ואנו נמלא אותה בדרכה של הישיבה".