הרב יובל שרלו מתייחס לסערה סביב תצוגת האופנה בבית הכנסת הבינלאומי בתל אביב ומבהיר שמדובר בטעות חמורה, אך כזאת שנובעת מהעובדה ש'מי שלא עושה לא טועה'. "הרב קונסטנטין הוא יהודי יקר, שלקח על עצמו משימה עצומה - לפעול על קו התפר שבין "מסע המחנות" בקשת הרחבה של ההגדרות (חרדי, דתי, מסורתי וכדו'), וליצור מקום בו בית הכנסת הוא אכן מקום התכנסות של כולם, לכולם יש מקום שם, והוא מתנהל על פי ההלכה", הוא מסנגר על רב בית הכנסת.
"מי שעושה בכלל, וקל וחומר מי שפועל על קו תפר - עושה טעויות. אפילו טעויות שאסור לעשות. אני צריך להחליט האם בשל כך לא אעשה, או לא אפעל על קו תפר, או אפעל על קו התפר ביודעי כי תהיינה טעויות, וכאלה שאסור לעשות, ואף אשלם מחיר יקר על כך. בכל מקרה, אכבד את מי שיחליט אחת, והרב קונסטנטין החליט בדרך מסוימת".
"ההסכמה לתצוגת אופנה בבית כנסת היא טעות חמורה", מדגיש הרב שרלו. "זו חצייה של קו התפר, ולא ראוי לעשותה - בכל מצב, בכל תנאי, ובכל הקשר הנראה לעין. יש לכך סיבות רבות - למן חילול הקודש, דרך אימוץ תרבות מסוימת, ועד למשמעויות החברתיות והמוסריות של תצוגות כאלה".
הרב שרלו מסביר כי מדובר בשילוב של טעות ותמימות מתוך מגמה טובה, וטוען כי המשפט 'הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות' נאמר על הרב קונסטנטין ושיש ללמוד מהאירוע לקח. "את התמימות והטעות החמורה ניצלו מארגני התצוגה הזו - כנראה גם הם מסיבות שונות, שנעות בין רשעות לבין הגדרות אחרות של המושג צניעות. בסופו של דבר, התרחש אירוע נורא בין במישור שבין אדם למקום וכבוד מקום בית כנסת, ובין במקום של בין אדם לחברו".
חשוב לזכור, מסביר הרב שרלו, "שבבתי הכנסת שהייתי בהם נעשו אירועים חמורים פי כמה וכמה וכמה ממה שאירע בתצוגת האופנה - בעיקר אירועים של ביזוי, הלבנת פנים, לשון הרע, כינוי שם לחברו, ודברים אחרים שמחללים את שם המקום. בילדותי שמעתי וורט מהמלמד שלי: כשיעקב אמר "ואנכי לא ידעתי" על בית אל, עולה השאלה כיצד הוא יודע עכשיו? והתשובה החסידית האירונית: שמע אבנים רבות (עלי יניח צדיק את ראשי) וידע שהוא בבית כנסת. הדבר אינו מנחם כלל ועיקר, אולם צריך להכניס אותי גם לפרופורציות".
הרב שרלו לא חוסך שבטו גם מהאתרים הדתיים, (בהם גם אתר כיפה) ואומר, "גם כחושבים שאנחנו צדיקים - אפשר שהכל מניפולציה. לדוגמה: האתרים הדתיים שהתקיפו בצדק גמור את האירוע על חוסר צניעותו וכבוד בית הכנסת, ובד בבד לא מנעו עצמם מלפרסם תמונות לא צנועות ולא מכבדות את בית הכנסת. ללמוד מזה".
לדבריו, במצבים בהם היה משהו מנוגד לחלוטין למה שצריך להיות וגם במקרים של עברה חמורה, לעיתים צריך לשקול האם להתפרץ או להבליג, ולא מעט פעמים לאחר האירוע הוא התחרט על כך שהבליג או התפרץ. "צריך להתפלל ולהתחזק, לקבל אומץ ולנתח בדיעבד כל מקרה ולבחון האם היה נכון לעשות כך או כך. ללמוד מאחרים. נראה לי שהרב קונסטנטין עמד בדיוק במצב הזה והחליט שהדבר הנכון לעשות הוא לא להתפרץ. אין לי מושג, ולאף אחד אין מושג, מה היה קורה אם הוא כן היה מתפרץ".
הרב שרלו קורא ללמוד מהאירוע שממנו 'יצא חורבן גדול', שכן הוא מנוצל באופן צבוע במקרים רבים, לשימוש של המשוכנעים שדרכם צודקת. לדבריו "יש לחזק מאוד את הרב קונסטנטין להמשיך לפעול בקו התפר שהוא נמצא בו, מתוך החן המיוחד שלו ומתוך יראת השמיים שלו ומתוך משימתו ושליחותו, וללמוד את קו הגבול שבקו התפר; לבצר לעצמי שוב את הדברים שמי שפועל בקו התפר צריך לדעת שלא לחצות, גם אם מדובר ברצון טוב ובכוונה טובה; לזכור שיש תמיד אלה שינצלו את השגיאות כדי להרוס את הכל; ובעיקר - לפעול מתוך עולם התיקון ולא מתוך עולם ההריסה".