הרב שלמה ריסקין, אשר הינו שותף בהקמת רשת בתי הדין העצמאיים לגיור, אשר מוקמת לראשונה בידי הציונות הראשית, מתייחס בראיון ל'כיפה' למיזם ומבהיר כי הרבנים לא מתכוונים למרוד ברבנות הראשית.
"אני לא רואה את זה כמרד", הוא אומר. "אנחנו לא מתחרים ברבנות הראשית אלא מאוד רוצים לעבוד איתם". הרב ריסקין מספר: "גיירנו ילדה תושבת אפרת בת כמעט 12 שההורים שלה דתיים אבל טרם התגיירו. הם שומרים את כל המצוות, אבל עוד לא עברו את התהליך בפועל. המדיניות של הרבנות הראשית היא שאם ההורים לא מתגיירים לא מגיירים את הילדים, אבל אני לא רציתי שהיא תלך לאלטרנטיבות אחרות".
"אני אחראי על האנשים בקהילה שלי. אני רוצה שהכל יהיה כהלכה אבל גם רוצה שהילדה לא תחשוב מחוץ למסגרת. ראיתי שיש בעיה, ולפי מה שאני יודע גם לפי החוק אני כרב עיר יכול לעשות גיורים. אנחנו מקווים שהרבנות הראשית תאשר את הגיורים שלנו, ולא חושבים שיש גיור שהם לא יאשרו. לא היה זמן לכל הפרוצדורה לפי הרבנות הראשית".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר, לפחות על פני השטח, כמעין מרד של הציונות הדתית ברבנות בעקבות קבירת חוק הגיור. הרב ריסקין מצידו מכחיש זאת. "אני לא רואה את זה כמרד. אני רואה את זה כאדם שצריך לדאוג לכלל ישראל, ליהודים שעלו מברית המועצות. אני מאוד מקווה שהרבנות הראשית תסכים לגיורים, אבל אני אחראי בראש ובראשונה לתושבים ביישוב שלי".
"הרבנות צריכה להבין את זה", הוא מוסיף. "יש ברבנות אנשים טובים ולא עשינו שום דבר נגד ההלכה. גיור זה לא אקסלוסובי אצל הרבנות. אם אני עושה חתונה בלי לדבר עם הרבנות זה לא נגד. אני מקווה שהיא תקבל את זה כמו שהיא מקבלת את החתונות. אני רב אורתודוקסי שעושה את המקסימום לקדם את ההלכה. הייתה כאן בעיה עם ילדה וצריך לפעול בהתאם. זה לא נגד הרבנות הראשית. זה לפי ההלכה. אני אחראי הלכתית על הקהילה שלי ודואג לכלל ישראל. יש כאן בעיה של אנשים שנכנסו דרך חוק השבות ואני צריך לדאוג לזה. אנחנו בדיונים מול הרבנים הראשיים ומקווים שהם יאשרו את הגיורים", מסכם הרב ריסקין.