לרב יחזקאל לוקשטיין היקר, ניו יורק, שלום רב מהררי עציון,
אינני יודע האם אתה מכירני אישית, או את מכון 'צומת' שאנכי עומד בראשו. אני מכירך ומוקירך ציבורית, כרב ותיק וממנהיגי הסתדרות הרבנים דאמריקה. לפני שנים רבות נפגשנו, באחד מביקוריי הנדירים בניו יורק. 'קהילת ישורון' במנהטן ידועה כמכובדת בקרב הקהילות האורתודוקסיות, וכן 'ישיבת רמז' שנוסדו ע"י אביך המנוח, הרב יוסף לוקשטיין ז"ל, ועתה בחסותך.
אני כותב לך כמי שמעורה היטב במערכות הגיור בישראל זה לי עשרים שנה, מעת ייסוד מינהל הגיור הממלכתי בישראל בראשותי בתשנ"ה (1995), תחת שרביטו של הראשל"צ דאז, הרב אליהו בקשי-דורון שליט"א. פנייתי אליך היא בעקבות דיון בביה"ד הגדול בישראל אודות נ' שגוירה על ידך ורוצה להינשא בישראל. כותרות התקשורת מנוגדות; כותרת רועמת: "הרבנות החליטה שלא להכיר בגיורי הרב לוקשטיין"; כותרת אחרת מכחישה: "לאחר דיון איפשר ביה"ד לנ' להינשא לבחיר ליבה בישראל". אתה ואני יודעים שהתקשורת לא כ"כ מתעניינת בכלה נ' אלא בגיורת מפורסמת אחרת שזכית להכניסה תחת כנפי השכינה ולקולטה בקהילתך: איוונקה טראמפ, הבת של...
קראתי גם כתבה נרחבת עמך בה אתה מתמרמר כיצד "רבנות במדינה אחת לא מכבדת רבנות במדינה אחרת". התפרסמו ידיעות על הפגנות שנערכו נגד ביה"ד הגדול, וכן תגובות של ארגונים שונים בישראל ובעולם לפרשה; אורתודוקסים וליברלים כאחת.
'אחים לצרה'?
והנה, אגלה לך; אנחנו 'אחים לצרה' וזעקתי לכאורה רמה יותר; שימשתי כדיין גיור בישראל מעל 15 שנה בביה"ד של הרבנות הראשית. משפרשתי לגימלאות הקמתי בי"ד פרטי לגיור יחד עם דיין גיור ותיק נוסף שכיהן פרק זמן דומה ואף הוא גימלאי. לפתע, גרים וגיורות היוצאות (90% הן נשים!) מ'תחת ידינו' ומהמקוה באלון שבות אינן מוכרות ע"י הרבנות הראשית! לא שינינו טעמנו ולא הליכותינו ולא את קריטריוני הגיור שנהגנו 15 שנה, ו...מוציאים לנו כרטיס צהוב: "לא מוכרים"! ומה עושות גיורותינו? מתחתנות פרטי, בארץ או בחו"ל, וה'עולם הרבני' לתפוצותיו מכיר ביהדותן. כך עשתה איוונקה ו'כל העולם' מכיר ביהדות ילדיה, נכדי הסבא המפורסם.
והנה לב דבריי ה'מפתיעים'; אני חושב שכולם צודקים, כולל הרבנות הראשית לישראל! חרף נגיעתי בדבר אני מכריז ברבים כי מדינת ישראל אינה יכולה להכיר אוטומטית בבי"ד פרטי כי הרפורמים, שאתה מכירם היטב, ממתינים בפתח הבג"צ לקבל הכרה זהה, וזה כל הסיפור! ואוסיף off the record שכך גם רבנים אורתודוקסיים מן הקצה הליברלי. גם גיורי בי"ד חרדי בישראל המקובל בכל העולם, בראשות הרב קרליץ מבני ברק, אינם מוכרים לנישואין רשמיים בישראל, ומאותה סיבה, וטוב שכך.
אני מבין שאינך מפעיל בי"ד קבוע לגיור, אלא לראויים המזדמנים מקהילתך, וכך רבים וטובים מעמיתיך הרבנים האורתודוקסיים. הרבנות הראשית לישראל מכירה בשורה של בתי דין ממוסדים ברחבי העולם (וכמובן שיש ויכוחים מי נכלל ומי בחוץ) וגם ארגונכם הנכבד ה-RCA המציא רשימת בתי"ד בארה"ב המוכרים בישראל. אבל רבני קהילות המגיירים בקהילותיהם ללא בי"ד ממוסד, גם אולטרה-חרדים, לא יכולים להיות מוכרים פורמלית מאימת הבג"צ...
הפתרון: אישור גיור
ומאי תקנתיה? תשובתי והצעתי (שהוגשה לרבנים הראשיים) דומה עקרונית למה שאירע ל'נ' 'שלך', אבל בהליך מוסדר יותר; גיור פרטי יאושר בבי"ד רבני לצורך נישואין כשם שמאשרים יהדות מלידה לעולים מקצווי העולם. דיין יחיד יפגוש את המתגיירת ויקבל מידע על הרב שעמד בראש ההרכב המגייר, כלומר עלי ועליך... וזה כל הסיפור! עובדה שגב' 'נ' לא נדרשה לטבול שוב מלמד שגיורך בעצם הוכר, אך לא אוטומטית. ולב הצעתי: הדיין המאשר צריך להיות ארצי קבוע (ולא ליפול לדיינים בעלי אג'נדות שונות), ובעל זיקה חיובית לגיור בהתאם לנורמות הנהוגות בבתה"ד לגיור של הרבנות. תודה על תשומת הלב, ובתקוה שתרמתי ל'גישור'.
* * *
פרשתנו מסתיימת בדילמת 'הסבת נחלה' משבט לשבט. בפסוק שצוטט, "לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים", קיימת סתירה פנימית. למסורת חז"ל בנות צלפחד ניאותו ל'גישור'; עקרונית יכולות "לטוב בעיניהם", אך המגשר המליץ: "למטה אביהם... ותהיינה לבני דודיהן לנשים" (לו,יא).
(נכתב במוצ"ש מטות)