במהלך סוף השבוע סערו הרוחות סביב עבודות הרכבת בת"א בשבת כשהקולות שנשמעו היו בעיקר מהצד החרדי ופחות מכיוונה של הציונות הדתית ורבניה. פנינו למספר רבנים ע"מ שישמיעו את קולם, חלקם סירבו אך היו כאלה שניאותו להביע את דעתם ולפרוש את משנתם בנושא.
הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, סובר שניתן היה למצוא חלופות אחרות ולעקוף גם את סיבת פיקוח הנפש, במידה ואכן קיימת. "אפשר היה לפרוס את העבודות לכמה לילות רצופים במשך השבוע, או להעסיק עובדים זרים בשבת ולחפש פתרון הלכתי לחובת הנוכחות בשטח והפיקוח של מנהלים יהודים". לדבריו כדי למצוא פתרונות יציריתיים מסוג זה יש לשנות את צורת המחשבה על השבת ולהבין ש- "השבת היא אנטי כלכלית ושיש מחיר לשמירת השבת ושבכלל הפסדים לא דוחים שבת". הרב רוזן סובר גם, שאין כל צורך שהציונות הדתית תשבור את הכלים ותיצור משבר קואליציוני בגלל עבודות פיתוח הרכבת בשבת, "השבת הציבורית בישראל היא בוודאי מאבני היסוד של הציונות הדתית, אבל כל עוד שהמסחר פתוח בשבת והשבת נרמסת בעולם הספורט, הבידור והתרבות וכל חוקי השבת נרמסים, אני לא חושב שנושא שדרוג הרכבת מהווה סיבה למשבר קואליציוני".
הרב ד"ר רצון ערוסי, רב העיר קרית אונו, מיצר גם הוא על חילול השבת וטוען שהדבר לא צריך להישאר ברמה הפוליטית הצרה אלא ברמה הממלכתית, "השבת בתחום הפרהסיה היא דבר מאוד מאוד חשוב לצביון של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הממונים ברמה הממלכתית צריכים לשמור עליה לטובתנו כולנו לאו דווקא מצורך פוליטי או מצרכם של הדתיים אלא למען הדור שעלול לא לדעת בעתיד שבת מהי". לדבריו הפיתרון לבעיות או סוגיות דומות בעתיד הוא פשוט, "בשעת קבלת החלטות מסוג זה, צריך שיהיה נוכח איש מקצוע דתי ירא שמיים שגם בקיא בסוגיה המקצועית, כפי שקיים בסוגיית השתלת איברים כשבוועדה הקובעת מוות יש רופא דתי ע"פ חוק ושלום על ישראל". לדבריו חובה לערב גם את הרבנים הראשיים בהחלטות שכאלה, "מי שסומך על הרבנים שיקבעו מוות לצורך השתלת איברים צריך לדעת להשתמש בהם גם במקרים כאלה".
בארגון רבני בית הלל אומרים כי הם התלבטו אם להגיב בנושא מכיוון שהם לא מכירים את כל הפרטים. יו"ר הארגון, הרב מאיר נהוראי, אמר ל 'כיפה' כי "אם באמת מדובר במציאות שיכולה להביא לספק פיקוח נפש אז בוודאי שממשיכים בעבודות. השאלה מה המציאות". עם זאת מציין הרב נהוראי כי מדובר בסוגיה הלכתית ועל כן הרבנות הראשית חייבת להיות מעורבת בתהליך קבלת ההחלטות. "מבחינה ציבורית אנחנו מחוייבים לשבת. לכן אם מדובר בתיאום פעולה עם הרבנות הראשית, שכך צריך להיות, והיא מכריעה, אחרי שמיעת השיקולים, שהעניין מותר אז זה בסדר גמור. אך אם נניח ובא שר ואומר שזה לחוץ לו ושזה חשוב לו ושממילא בת"א לא שומרים שבת, אז זה כבר לא תקין". לסיום אומר יו"ר בית הלל כי "השאיפה שלנו כמדינה היא שיהיה תיאום תמידי בין ממשלת ישראל לבין הרבנות הממלכתית בשאלות ציבוריות. וכמו שבצבא יש את הרבנות הצבאית בעניינים ציבוריים יש את הרבנות הראשית כי אחרת למה היא הוקמה?".