הרב בני לאו מתייחס לסערה שיצר העיתונאי זוכה פרס ישראל נחום ברנע בציונות הדתית על רקע דבריו כנגד תלמידי המכינה הקדם צבאית בעלי, ולתקיפתו של העיתונאי קלמן ליבסקינד על ברנע על רקע דברים אלו.
"גם נפשי קצה באלימות המילולית והתקשורתית של אותו קומץ כותבי 'הארץ' (ושכניהם לדעה) שחושבים שגנבו להם את המדינה. אבל אני תוהה על הסגנון. מה הועלת? כמו במשחק שכונתי אלים "הראית להם". נתת לו בשיניים. כל הכבוד! הפכת לגיבור השכונה", כתב הרב בני לאו בפרופיל הפייסבוק שלו הבוקר (ב') בהתייחסו לדבריו של ליבסקינד. "אנחנו, אנשי הציונות הדתית, קיבלנו על עצמנו את האחריות לשלומה וטובתה של המדינה. למה לדרדר את הקהל שלך לשיח אלים?".
כזכור, בטורו הקבוע בידיעות אחרונות כתב נחום ברנע ש"הבעיה שעלתה במבצע הזה, ואולי היא עדיין בחיתוליה, מתרכזת בקצינים דתיים בוגרי ישיבת ההסדר בעלי. אל הטענות שהם מעלים בציבור מתלווים ביטויים משיחיים, חרד"ליים, שמקומם לא יכירם בצה"ל". בתגובה, תקף קלמן ליבסקינד וכינה את ברנע מנוול. "בסיטואציה כזו, בימים האלה של הלחימה, כשמשפחת גולדין טרם קמה מהשבעה על בנה, כדי לכתוב ש"הבעיה שעלתה במבצע הזה, ואולי היא עדיין בחיתוליה, מתרכזת בקצינים דתיים בוגרי ישיבת ההסדר בעלי", עיתונאי צריך להיות גם מנותק ממה שכותב העיתון שלו וגם מנוול במידה יוצאת דופן".
"אני קורא בכאב את מילותיו של נחום ברנע, העיתונאי המוכשר והמושחז, על הסכנה שמרחפת על מדינת ישראל עם התעצמות שדרת הפיקוד בצה"ל של בוגרי המכינה בעלי", כותב הרב בני לאו. "גם הוא מצטרף לשבט היורק על פניו של ציבור שבחר לקחת אחריות לגורלה ועתידה של מדינת ישראל, בכל מחיר?".
"ואז מגיע העיתונאי המוכשר והמושחז מהשבט האחר, קלמן ליבסקינד, ובהינף מקלדת עורף את ראש הקולגה שלו: 'נחום ברנע הוא איש מנוול'", ממשיך הרב לאו. "לא התאפקתי ונכנסתי לדף הפייסבוק של קלמן. השפה של הרשת החברתית מבלבלת. אלפי סימוני 'אהבתי'. מאות השיתופים מלאים בתוספת שמן למדורת השנאה. אז אוהבים או שונאים? התשובה לדאבון הלב פשוטה. אוהבים את השבט שלי ושונאים את השבט האחר".
"אני מביט מהחלון ורואה את קו המזרח מתבהר ליום חדש. הרואה אומר 'ברקאי'", מסכם הרב לאו את דבריו. "אבא של ברקאי שור ז"ל ביקש בלוויה של בנו שנשמור על הרוח הגדולה שעוטפת אותנו. אבא של הדר גולדין ז"ל הקריא לנו בלוויה של בנו את המילים של ר' אלימלך מליז'נסק: 'אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונו'. זה פס הקול של אנשי תורה ועבודה שמחוברים לאחריות לכלל ישראל. אולי סוף סוף יוכלו השבטים לבוא זה בזה?"