הרב בני לאו, רב קהילת הרמב"ן בירושלים וראש בית המדרש החברתי "בית מורשה", סירב להצטרף לחוג הרבנים החדש של הציונות הדתית, "בית הלל", זאת מפני שהוא מתנגד עקרונית לעצם הרעיון של הקמת ארגון הרבנים.
הרב התייחס ל"בית הלל" כאל "קבוצה של גברים ונשים, מנהיגים ומנהיגות רוחניות, המבקשים להבקיע את חומת ההנהגה הרבנית הבצורה ולהתברג בחזית הקדמית של ההנהגה הרבנית בישראל בשיתוף רעיוני עמוק עם תהליכים חברתיים מודרניים". לדבריו, מדובר ב"חבורה שהלכה כמה צעדים שמאלה מ'צהר', לא מערערת על הארגון הציוני המוביל אך דורשת לאוורר אותו ולשחרר אותו ממשקולות חרד"ליות הקשורות בו".
הרב לאו הסביר בעמוד הפייסבוק האישי שלו ש"החבורה נאה, הבשורה חשובה והעיתוי משמעותי", ואולם, הוא בחר שלא להצטרף לארגון "לא בגלל בעיות של השקפה אלא בגלל עצם הרעיון של ארגון רבנים".
הוא סיפר כי לפני כתשע עשרה שנים, כשהתחיל לכהן כרב הקיבוץ הדתי סעד, ציווה אותו אביו שלא להצטרף לארגוני רבנים. "אתה עובד ציבור והארגון שאליו אתה שייך הוא כלל ישראל. ארגון רבנים יחייב אותך לארגון יותר מהחיוב שלך לציבור", ציטט הרב לאו את אביו. לדבריו, "אבא לא הרחיב בדיבור אך התנהלותו האישית בכל תפקידיו היו נר לרגלי. נאמנות לשליחות עצמה ולא לסקטור אחד מתוכו".
"הכוח של חבורת רבנים לחולל שינוי תודעתי הוא גדול", קובע הרב לאו, שביקש לברך את רבני 'בית הלל' בכך "שיאירו פניהם לכלל הציבור וכמים הפנים לפנים יזכו גם הם למאור פנים של החברה כולה ומתוך כך יאר ה' פניו אליהם".