"עד לאחרונה הייתי אומר שאין להקים בתי דין אלטרנטיביים, בגלל הממלכתיות שבי, אך לאחרונה אני חש ייאוש מהמוסד הממלכתי של בתי הדין, ויכול להיות שהגענו לשלב הזה. לא ייתכן שאנשים שלא שותפים לאמונה בממלכתיות הישראלית - שולטים בה" - כך טען ביום שישי האחרון הרב בני לאו, ראש בית המדרש החברתי "בית מורשה" ורב קהילה הרמב"ן בירושלים, במסגרת דברים שנשא בכנס "עת לעשייה" שקיימה תנועת "נאמני תורה ועבודה" והתייחס לאתגר הגיור בישראל.
במהלך הכנס טען הרב לאו כי לדעתו הבעיה המרכזית במערך הגיור היא ש"בבתי הדין הממלכתיים יושבים בעיקר דיינים שאינם מזדהים עם הרעיון שהעלייה של מיליון אנשים מחבר העמים הוא חלק מ"שיבת ציון" המובטחת בזמן הגאולה". הוא העריך כי "הניתוק בין ההבנה הרוחנית הזו יוצרת בידול נפשי מכל התהליך של קליטת האנשים האלה בארץ וממילא אינם חשים את הצורך והחשיבות שבגיור העולים, ועל כן אינם מחפשים את הדרכים להקל עליהם ולהכניס אותם לתוך קהל ישראל".
לטענת הרב לאו "מי שנשמת ציונות באפו יודע שיש כאן סיטואציה מיוחדת, והצורך לגייר את העולים מברית המועצות הוא קריטי לקיום מדינת ישראל כמדינה יהודית".
הרב לאו הוסיף כי מנקודת מבטו, כרב קהילה המקבל את העולים ארצה, גיורם הוא "צורך ולא עול", היות והם עולים ארצה ממניעים ציוניים וחשים יהודים כיתר הקהילה בישראל. הוא דיבר בשבח מדיניות הגיור של הרב חיים דרוקמן, וטען כי מה שייחד את פעילותו היא העובדה שבבתי הדין שלו "פעלו דיינים שהקפידו לסייע לקליטת העולים כקליטת בני משפחה".
בסיכום דבריו התייחס הרב לאו לאפשרות של הקמת מערכת בתי דין חלופיים לבתי הדין הקיימים, הצעה שעלתה בקרב חוגים שונים בציונות הדתית, מתוך ייאוש מהיכולת להשפיע ולשנות את הרכבם של בתי הדין הקיימים. הרב לאו טען כי "הייאוש מבתי הדין הממלכתיים הוא מבחינתו הורדת דגל" ועל כן הוא "חש צער על שהגענו למצב בו המיינסטרים הממלכתי מרגיש כך". הוא ציין כי אותו ייאוש, כאמור, הוא המביא אותו לשקול בחיוב אפשרות להקמת מערכת חלופית של בתי דין רבניים.