"חבורת אוסלו בנתה מראש על שיסוע החברה, כך לא עושים שלום" - כך טען הרב יואל בן נון שהשתתף לאחרונה בכנס לציון 20 שנה לחתימה על הסכמי אוסלו, באירוע שנערך באוניברסיטת תל אביב.
"באחד מימי הזיכרון לרבין", סיפר הרב בן נון, "נאמתי בכיכר ודיברתי על זה שהשלום צריך להיות קודם בתוך העם ואחר כך עם אחרים. כשירדתי אמר לי אהוד ברק אתה צודק. שמעון פרס נגש ואמר לי אתה טועה 'קודם צריך לקבוע עובדות, אחרי זה לעשות את הדברים האחרים'. מההזדמנות הזאת ומעוד אחרות אני יודע שחבורת אוסלו בנתה מראש על שיסוע של שני חברות לאומיות, גם הישראלית וגם הפלסטינאית".
הרב בן נון הסביר כי לדעתו השותפים בהסכמי אוסלו התכוונו לעשות שלום בינם לבין עצמם ולכפוף את החברה בה הם שותפים. ”מי שקורא לעצמו בחברה הישראלית 'מחנה השלום' ומי שקורא לעצמו בחברה הפלסטינית 'מחנה אש“ף', מעוניינים ביניהם להגיע להסכמה ואילו כל צד מהשותפים לברית ההיסטורית יכופף את הצד האחר בחברה הפנימית שלו", אמר הרב בן נון.
לדבריו "השיסוי הזה הצליח, הכיפוף לא. השיסוי הצליח במובן הזה שאש“ף מול חמאס נכנס לתחרות והתמודדות קשה על ההגמוניה בחברה הפלסטינית והחמאס ניצח ולא רק בעזה אלא גם בפרלמנט. בחברה הישראלית השסע הביא בסופו של דבר לשותפות של אנשים‘ שאחר כך יצאתי נגדם בחריפות והיה צריך לשמור עלי מפניהם, וחלקם עד היום לא מדברים איתי, ובסופו של דבר זה התחיל מהשיסוע הזה. זה מה שהוביל לכך שראש ממשלה בישראל נרצח".
הרב בן נון התייחס להתבטאות קודמת של השר נפתלי בנט, שדימה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ל“קוץ בישבן“. לדברי הרב בן נון, ”היום יושב בממשלה שר שלחבר שלו יש רסיס בישבן, זה תוצאה של השסע החברתי שלא מוביל לשלום בהגדרה. זה לא יוביל לשלום“.
עם זאת, הרב בן נון מנה הישג אחד של הסכמי אוסלו וטען כי הם חסמו את רעיון מדינה דו לאומית: "אוסלו הביא לחסימת המדרון למדינה דו לאומית. אי אפשר לפרק היום את הרשות הפלסטינאית בלי כוח ומדינת ישראל לא תעשה את המהלך הזה. מנסים להפחיד את הקהל הישראלי עם הדבר הזה של מדינה דו לאומית אבל זה לא ילך".
בראייה לעתיד אמר הרב בן נון כי ”כל הדיבור על שלום הוא לא ענייני“ וכי הפתרון הוא ”הסדרי ביניים, מפני שהמזרח התיכון אינו בנוי להסדרי קבע. בעתיד יצמח שלום, כאשר תבנה מציאות של שיתוף פעולה יהיה שלום, אבל זה לא צומח משיסוע של שתי החברות“. הוא ציין כי לדעתו גם חמאס מעוניין בהפסקת אש לטוח ארוך וטען כי ”שלום יכול לצמוח דווקא מההקשר הדתי, כי כך זה יכול להתקבל בחברה ובתרבות שאנו חיים לצידה“.
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il