הרב אמנון בזק, מרבני ישיבת הר עציון, יוצא נגד קיום תרגול קורבן הפסח היום בירושלים בידי פעילי המקדש, שזכה בימים האחרונים לגינויים חריפים מצד קבוצות טבעוניות, ומבהיר כי לטעמו ההתעסקות בנושא בזמן הזה הינה מוטעית.
"אני מכבד ומעריך את הרבנים התומכים בטקס זה, אך עם זאת, לעניות דעתי ההתעסקות בקרבנות בזמן הזה היא מוטעית ונזקה מרובה מתועלתה", כתב הרב בזק אתמול בדף הפייסבוק שלו.
"היא מוטעית משום שלא ניתן באמת לחבר את המציאות הרוחנית והתרבותית של עם ישראל בדורנו לעולם הקרבנות שממנו הוא מנותק אלפיים שנה. הראי"ה קוק כבר ציין "שאי אפשר לנו לגשת למעשה הקרבנות בלא הופעה של רוח הקדש גלויה בישראל", ושאפילו לאחר שייבנה בית המקדש עדיין לא יחודשו הקרבנות לאלתר, מבלי לעבור "תקופת מעבר והסתגלות, שבה יהיה צורך להשתמש כהוראת שעה בהדרגה על מנת להרגיל את אדם מחדש לצורה זו של עבודת ה' "”.
"היא מוטעית משום היא עומדת בניגוד למסר הברור של נביאי ישראל, שהקרבנות גרמו לעם ישראל להיתפס לצד הפולחני-חיצוני שבהם, ועל ידי כך להזניח את תיקון המידות והחברה. האם יש לנו סיבה כלשהי לחשוב שהמסר הופנם ושהעיסוק בקרבנות שוב לא יגרום לאותן בעיות בדיוק?”, מוסיף הרב בזק.
"היא מוטעית משום שהיא מתעלמת מכך ששחיטה פומבית עלולה לגרום ליחס של ריחוק ודחייה של ציבור גדול מתורת ישראל. היא מוטעית משום שקרבן פסח בעיקרו הוא קרבן של כלל ישראל, ולא ניתן לדמות את הקרבתו רק על ידי קבוצה קטנה, כשהוא מעורר התנגדות גם בתוך העולם הדתי-חרדי, שלא לדבר על החברה החילונית", הוא כותב.
"היא מוטעית משום שמאחוריה עומדת קריאת המארגנים לממשלת ישראל להתיר הקרבת קרבן פסח בפועל על הר הבית, כאילו מדובר בעניין ריאלי הדורש בסך הכול אישור פורמלי. שום ממשלה בישראל לא תעשה זאת, אך הצגת הדברים כאילו התנגדות הממשלה היא חולשה לאומית ולא צעד אחראי הכרחי ליציבות האזור כולו גם היא מוטעית, בלשון עדינה.
בימים אלו של ערב פסח, ההשקעה הנכונה שתורת ישראל כיוונה אליה היא זו של קמחא דפסחא, של פעילות חברתית ענפה שאכן מתקיימת על ידי אנשים טובים ברחבי הארץ, פעילות שכל כולה טוב וחסד וקידוש שם שמים, ובנוסף, הפעילות הנכונה על מנת לקרב את שיבת ה' לציון".
אתמול יצא גם הרב לאו נגד ההתעסקות בנושא, אך הבהיר כי מדובר מבחינתו במעשה חוקי, שגם אם אינו לטעמו, אין בו פסול. לדעתו, ההתעסקות בקורבנות צריכה לבוא ממקום של הבנת נפש האדם ולא בביצוע הקורבנות באופן ישיר, היינו בהקרבת בעלי חיים.